דודי צח כתב:אי אפשר ליצור קשר מלאכותי בין הגר"ש להגרי"ז.
הוא לא היה בריסקר. נקודה. לא תלמידו ולא תלמיד תלמידו, לא משמש ולא מי שמיצה את מדותיו.
הוא ביקר אצלו מספר פעמים מסוים, אכן כן. כמו רוב התחי"ם בירושלים בני גילו, שביקשו מדי פעם להתבשם או להשתעשע עם מרן הגרי"ז.
אי אפשר לומר שמיצה את מידותיו. או ששימש אצלו.
אִיךְ-מֶיְין כתב:אנקדוטה נאה מתוך הפורום.
קו ירוק כתב:יישר כח על הדברים עם הרב משטעבין והגר"ש.
נותן טעם לפגם דבריך המזלזים על הגרממ"ש לזכרו תאוות נפש. כי לא מחשבותיך מחשבותיו !
וזה שלא משעת מהגר"ש על הגרי"ז עדיין לא אומר כלום. הוא התבשם ממנו, אבל לא 'קיבל' ממנו, כמו שכתבתי לעיל
משוש דורים כתב:הייתי סמוך להגר"ש 6 שנים, מעולם לא שמעתי מפיו שמועה בשם הגרי"ז, וגם לא עובדה שראה אצלו, גם לא ראיתי שהעתיק הנהגות שלו, (מה שאפשר כן לומר ביחס להחזו"א), ניכרים הדברים שלא היה להם שום קשר, אלא שמטבע הדברים כמי שחי בירושלים התורנית הקטנה דאז, לא ימלט שיפגשו פה ושם. (והרמ"מ שולזינגר כמובן שרצה ליצור מסורת של 'מסירת התורה' בין אלו שהאמין בהם, ואין בדבריו ממש).
כן שמעתי ממנו הרבה עובדות ושמועות בשם הרב מטשעבין,(אולי בהזדמנות אעלה אותם על הכתב), ודבר אחד מעניין אספר כאן, שפ"א אמר לו הרב מטשעבין שהדבר המיוחד בהגאון רעק"א הוא, שא"א למצוא אצלו מעולם סתירה או קושיא מגמ' מפורשת, מה שא"א לומר על שאר האחרונים. ואמר לו הגר"ש שהוא תפס על הגרעק"א ממשנה מפורשת, וא"ל הגאון מטשעבין שזה דבר שלא יכול להיות, והראה לו הגר"ש שיש בהשמטות לדרו"ח על מסכת ב"ק דף מ"א, לענין שחטו אחר שנגמר דינו, דאעפ"כ שחיטתו מטהרת מידי נבילה, ונפ"מ בדבר דלמ"ד שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה יהיה חייב בכיסוי הדם, וכן לענין אותו ואת בנו. עי"ש. ואמר הגר"ש דב' הנפ"מ האלו הם משניות מפורשות בפרק כיסוי הדם ובפ' אותו ואת בנו, שנחלקו בהם תנאים.
וסיפר לי שהרב מטשעבין החויר כסיד, וכמה רגעים נעתק הדיבור מפיו, ואח"כ ניסה לדון בכו"כ אופנים, אך לא השיבו תשובה גמורה.
משוש דורים כתב:הייתי סמוך להגר"ש 6 שנים, מעולם לא שמעתי מפיו שמועה בשם הגרי"ז, וגם לא עובדה שראה אצלו, גם לא ראיתי שהעתיק הנהגות שלו, (מה שאפשר כן לומר ביחס להחזו"א), ניכרים הדברים שלא היה להם שום קשר, אלא שמטבע הדברים כמי שחי בירושלים התורנית הקטנה דאז, לא ימלט שיפגשו פה ושם. (והרמ"מ שולזינגר כמובן שרצה ליצור מסורת של 'מסירת התורה' בין אלו שהאמין בהם, ואין בדבריו ממש).
כן שמעתי ממנו הרבה עובדות ושמועות בשם הרב מטשעבין,(אולי בהזדמנות אעלה אותם על הכתב), ודבר אחד מעניין אספר כאן, שפ"א אמר לו הרב מטשעבין שהדבר המיוחד בהגאון רעק"א הוא, שא"א למצוא אצלו מעולם סתירה או קושיא מגמ' מפורשת, מה שא"א לומר על שאר האחרונים. ואמר לו הגר"ש שהוא תפס על הגרעק"א ממשנה מפורשת, וא"ל הגאון מטשעבין שזה דבר שלא יכול להיות, והראה לו הגר"ש שיש בהשמטות לדרו"ח על מסכת ב"ק דף מ"א, לענין שחטו אחר שנגמר דינו, דאעפ"כ שחיטתו מטהרת מידי נבילה, ונפ"מ בדבר דלמ"ד שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה יהיה חייב בכיסוי הדם, וכן לענין אותו ואת בנו. עי"ש. ואמר הגר"ש דב' הנפ"מ האלו הם משניות מפורשות בפרק כיסוי הדם ובפ' אותו ואת בנו, שנחלקו בהם תנאים.
וסיפר לי שהרב מטשעבין החויר כסיד, וכמה רגעים נעתק הדיבור מפיו, ואח"כ ניסה לדון בכו"כ אופנים, אך לא השיבו תשובה גמורה.
משוש דורים כתב:הייתי סמוך להגר"ש 6 שנים, מעולם לא שמעתי מפיו שמועה בשם הגרי"ז, וגם לא עובדה שראה אצלו, גם לא ראיתי שהעתיק הנהגות שלו, (מה שאפשר כן לומר ביחס להחזו"א), ניכרים הדברים שלא היה להם שום קשר, אלא שמטבע הדברים כמי שחי בירושלים התורנית הקטנה דאז, לא ימלט שיפגשו פה ושם. (והרמ"מ שולזינגר כמובן שרצה ליצור מסורת של 'מסירת התורה' בין אלו שהאמין בהם, ואין בדבריו ממש).
כן שמעתי ממנו הרבה עובדות ושמועות בשם הרב מטשעבין,(אולי בהזדמנות אעלה אותם על הכתב), ודבר אחד מעניין אספר כאן, שפ"א אמר לו הרב מטשעבין שהדבר המיוחד בהגאון רעק"א הוא, שא"א למצוא אצלו מעולם סתירה או קושיא מגמ' מפורשת, מה שא"א לומר על שאר האחרונים. ואמר לו הגר"ש שהוא תפס על הגרעק"א ממשנה מפורשת, וא"ל הגאון מטשעבין שזה דבר שלא יכול להיות, והראה לו הגר"ש שיש בהשמטות לדרו"ח על מסכת ב"ק דף מ"א, לענין שחטו אחר שנגמר דינו, דאעפ"כ שחיטתו מטהרת מידי נבילה, ונפ"מ בדבר דלמ"ד שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה יהיה חייב בכיסוי הדם, וכן לענין אותו ואת בנו. עי"ש. ואמר הגר"ש דב' הנפ"מ האלו הם משניות מפורשות בפרק כיסוי הדם ובפ' אותו ואת בנו, שנחלקו בהם תנאים.
וסיפר לי שהרב מטשעבין החויר כסיד, וכמה רגעים נעתק הדיבור מפיו, ואח"כ ניסה לדון בכו"כ אופנים, אך לא השיבו תשובה גמורה.
דורשי יחודך כתב:אגב יצויין שהיחס של רבינו לחזו"א היה מעל ומעבר ליחס שלו כלפי הגרי"ז, ואף כלפי הגרח"ה, וכמדומני שזה ידוע ומפורסם בקרב התלמידים. ואף היו תקופות שהתבטא על החזו"א בביטויים כאלה שכמעט הוציאו את התלמידים מדעתם. ואולי כדאי אפילו לפתח אשכול "יחסו של הגרש"א זצ"ל לחזו"א"...
משוש דורים כתב:מה שאני נזכר עכשיו, שנהג ובהקפדה יתירה, כשיטת הגרי"ז בענין תקיעות על הסדר, והיה מקפיד מאד שלא יענו ב"ה וב"ש בחזרת הש"ץ של מוספין בר"ה.
שייף נפיק כתב:אִיךְ-מֶיְין כתב:אנקדוטה נאה מתוך הפורום.
וודאי שיש פרח המימוני בשבחי הבעש"ט, רק לא בלשון הזו. ואני הצעיר ראיתיה.
והמעונין אחפש בשבילו.
מעט דבש כתב:משוש דורים כתב:מה שאני נזכר עכשיו, שנהג ובהקפדה יתירה, כשיטת הגרי"ז בענין תקיעות על הסדר, והיה מקפיד מאד שלא יענו ב"ה וב"ש בחזרת הש"ץ של מוספין בר"ה.
והגרשז"א לא סבר כן.
ולעצם הנידון, ראה:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=1679
נוטר הכרמים כתב:זה היה גם בשנים קדמוניות. בשנים שלאחר מכן, החלו בבית מדרשו של רבינו זי"ע לנהוג את מנהגי הגר"א, וכל נוסח וסדרי התפילה התנהלו ע"פ סידור 'איזור אליהו' שי"ל בהסכמתו הנלהבת ובהדרכותיו. כתוצאה מכך, לא ענו ב"ה וב"ש גם בשאר ימות השנה. מיום ליום נתעלה רבינו זצוק"ל בדביקותו ברבינו הגר"א ובמנהגיו, עד שתפס גם את המנהגים הפחות מקובלים, כמו ב' מצות בליל הסדר, 'כורעים' בפישוט ידים ורגלים (מנהג הישיבה דוואלאז'ין), והשמטות של חלקים מן התפילה בפרהסיא ממש, כמו מזמור שיר חנוכת, אין כאלקינו, לדוד ד' אורי בחודש אלול ועוד. בקידוש לבנה היה אומר רק הברכה, ואולי עוד משהו, מתעסק בציציותיו, ותו לא מידי.
אשרי עין ראתה השמחה והאהבה, בשמחת בית השואבה, דבר יום ביומו, באמירת שיר המעלות כמנהג הגר"א.
נוטר הכרמים כתב:מעט דבש כתב:משוש דורים כתב:מה שאני נזכר עכשיו, שנהג ובהקפדה יתירה, כשיטת הגרי"ז בענין תקיעות על הסדר, והיה מקפיד מאד שלא יענו ב"ה וב"ש בחזרת הש"ץ של מוספין בר"ה.
והגרשז"א לא סבר כן.
ולעצם הנידון, ראה:
viewtopic.php?t=1679
זה היה גם בשנים קדמוניות. בשנים שלאחר מכן, החלו בבית מדרשו של רבינו זי"ע לנהוג את מנהגי הגר"א, וכל נוסח וסדרי התפילה התנהלו ע"פ סידור 'איזור אליהו' שי"ל בהסכמתו הנלהבת ובהדרכותיו. כתוצאה מכך, לא ענו ב"ה וב"ש גם בשאר ימות השנה. מיום ליום נתעלה רבינו זצוק"ל בדביקותו ברבינו הגר"א ובמנהגיו, עד שתפס גם את המנהגים הפחות מקובלים, כמו ב' מצות בליל הסדר, 'כורעים' בפישוט ידים ורגלים (מנהג הישיבה דוואלאז'ין), והשמטות של חלקים מן התפילה בפרהסיא ממש, כמו מזמור שיר חנוכת, אין כאלקינו, לדוד ד' אורי בחודש אלול ועוד. בקידוש לבנה היה אומר רק הברכה, ואולי עוד משהו, מתעסק בציציותיו, ותו לא מידי.
אשרי עין ראתה השמחה והאהבה, בשמחת בית השואבה, דבר יום ביומו, באמירת שיר המעלות כמנהג הגר"א.
שומע ומשמיע כתב:מעניין איך הוא חי עם הדעה המסתייגת של אנשים שדעתם חשובה לו כאביו והרב שך על כגון דא.
הוא לא אחז כמותם בזה, או שהוא אחז ש'מעלות' הוא מקום עם אופי פרטי שיכול לחרוג מההנהגה הציבורית המקובלת?
נוטר הכרמים כתב:זה היה גם בשנים קדמוניות. בשנים שלאחר מכן, החלו בבית מדרשו של רבינו זי"ע לנהוג את מנהגי הגר"א, וכל נוסח וסדרי התפילה התנהלו ע"פ סידור 'איזור אליהו' שי"ל בהסכמתו הנלהבת ובהדרכותיו. כתוצאה מכך, לא ענו ב"ה וב"ש גם בשאר ימות השנה. מיום ליום נתעלה רבינו זצוק"ל בדביקותו ברבינו הגר"א ובמנהגיו, עד שתפס גם את המנהגים הפחות מקובלים, כמו ב' מצות בליל הסדר, 'כורעים' בפישוט ידים ורגלים (מנהג הישיבה דוואלאז'ין), והשמטות של חלקים מן התפילה בפרהסיא ממש, כמו מזמור שיר חנוכת, אין כאלקינו, לדוד ד' אורי בחודש אלול ועוד. בקידוש לבנה היה אומר רק הברכה, ואולי עוד משהו, מתעסק בציציותיו, ותו לא מידי.
אשרי עין ראתה השמחה והאהבה, בשמחת בית השואבה, דבר יום ביומו, באמירת שיר המעלות כמנהג הגר"א.
שומע ומשמיע כתב:'מחזיקים מבן לאב' מעניין מה שהגרשז"א לא היה מצוי אצל הגרי"ז כלל.
סעדיה כתב:שומע ומשמיע כתב:'מחזיקים מבן לאב' מעניין מה שהגרשז"א לא היה מצוי אצל הגרי"ז כלל.
ראה כאןhttps://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=39001&start=480#p441515
עמ' 17
הרואה כתב:נוטר הכרמים כתב:זה היה גם בשנים קדמוניות. בשנים שלאחר מכן, החלו בבית מדרשו של רבינו זי"ע לנהוג את מנהגי הגר"א, וכל נוסח וסדרי התפילה התנהלו ע"פ סידור 'איזור אליהו' שי"ל בהסכמתו הנלהבת ובהדרכותיו. כתוצאה מכך, לא ענו ב"ה וב"ש גם בשאר ימות השנה. מיום ליום נתעלה רבינו זצוק"ל בדביקותו ברבינו הגר"א ובמנהגיו, עד שתפס גם את המנהגים הפחות מקובלים, כמו ב' מצות בליל הסדר, 'כורעים' בפישוט ידים ורגלים (מנהג הישיבה דוואלאז'ין), והשמטות של חלקים מן התפילה בפרהסיא ממש, כמו מזמור שיר חנוכת, אין כאלקינו, לדוד ד' אורי בחודש אלול ועוד. בקידוש לבנה היה אומר רק הברכה, ואולי עוד משהו, מתעסק בציציותיו, ותו לא מידי.
אשרי עין ראתה השמחה והאהבה, בשמחת בית השואבה, דבר יום ביומו, באמירת שיר המעלות כמנהג הגר"א.
אחז מסידור אזור אליהו לא רק במה שנוגע למנהגי הגר"א אלא אפילו בשינויים שלהם ע"פ המחקר, שאלתיהו כמה שאלות על כך וענה "הכל לפי מה שכתוב באזור אליהו".
שומע ומשמיע כתב:סעדיה כתב:שומע ומשמיע כתב:'מחזיקים מבן לאב' מעניין מה שהגרשז"א לא היה מצוי אצל הגרי"ז כלל.
ראה כאןhttps://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=39001&start=480#p441515
עמ' 17
ראיתי, מעניין מאד אבל אין שם תשובה.
שומע ומשמיע כתב:סעדיה כתב:שומע ומשמיע כתב:'מחזיקים מבן לאב' מעניין מה שהגרשז"א לא היה מצוי אצל הגרי"ז כלל.
ראה כאןhttps://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=39001&start=480#p441515
עמ' 17
ראיתי, מעניין מאד אבל אין שם תשובה.
דודי צח כתב:
גם הגריש"א לא היה לו עסק עם הגרי"ז ותורתו (זולת הפרת ההוראה המפורשת ביחס לרבנות).
ואם נתבונן, כמה ענקי רוח בגיל של הגרש"ז והגרי"ז (שהיו צעירים פחות מעשרים שנה מהגרי"ז) לא ראו סיבה להישאל בו בענייני הלכה ותורה.
פלוני אמר לי פעם, כי אצל הדור ההוא, ועכ"פ אצל יהודי כמו הגרי"ש אלישיב, היה מעריך יותר ת"ח בעל היקף, כמו למשל הגרז"ר בענגיס, לעומת הגרי"ז (ואפשר שלכן אף הפר בגלוי את הוראתו). אצלם היה המושג 'גדול בתורה' נחשב רק כמו שהיה לפני דור הגרי"ז, יהודים שהם מצויים בכל פינה מפינות התורה. ולא רק בעלי שיג ושיח בסגנון אחד ומצומצם. ולכן יהודי שלא נהירין לו בע"פ כל סעיפי השולחן ערוך למשל, לא העריכו אותו כגדול אדיר בתורה. אלא כמו סוג של ראש ישיבה, שבקי במקצועות הנלמדות, וזה עיקר חשיבותו.
יושם לב, שהגרי"ז היה מראשוני ה'גדולים' בסגנון החדש (והמשיך כמובן את דרכו החדשנית של אביו, ודלא כאביו הבית הלוי שהיה רחב היקף בכל חלקי התורה), כל אלה שאחריו רובם הם כבר מהסגנון החדש, שעולם הישיבות עיצב - כשהדגש הוא על למדנות וחדשנות - ואולי שקדנות - ופחות על ידיעות רחבות.
קו ירוק כתב:לא קשור לאשכול.. אבל כמה קטנות המוחין לומר שהגרי"ז לא היה בקי בכל חדרי תורה כפשוטו. ולו ממה שמתבדרין שמועותיו בכל חלקי התורה.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 178 אורחים