חלמישצור כתב:ערעור שמעתי מת"ח על הנחיית הלוח לארץ ישראל שזמן קידוש לבנה הוא מיום ב' בערב, שהרי המולד הוא אור ליום חמישי ושלושה ימים לאחר מכן הוא מוצאי שבת, ואם כן אפשר כבר במוצ"ש לברך. אלו דברי בעלי הלוח:
עיינתי בשני לוחות אחרים ומצאתי אותם כותבים לברך במוצ"ש. אשמח לשמוע דעות חו"ר הפורום. מה המקור לדברי בעלי הלוח?
דנני כתב:חלמישצור כתב:ערעור שמעתי מת"ח על הנחיית הלוח לארץ ישראל שזמן קידוש לבנה הוא מיום ב' בערב, שהרי המולד הוא אור ליום חמישי ושלושה ימים לאחר מכן הוא מוצאי שבת, ואם כן אפשר כבר במוצ"ש לברך. אלו דברי בעלי הלוח:
עיינתי בשני לוחות אחרים ומצאתי אותם כותבים לברך במוצ"ש. אשמח לשמוע דעות חו"ר הפורום. מה המקור לדברי בעלי הלוח?
יתכן שהתשובה רמוזה בלוח "עתים לבינה" שקיעת הירח מוקדמת מאד !!!
גוואלד! רבינו יונה?! הוא מקור הדין!לוח עתים לבינה כתב: ואכן לפי הרמב"ם ורבינו יונה אין דין של ג' מהמולד וכבר משניתן לראותה מקדשים
איש_ספר כתב:מש"כ ראשונים שיש להמתין ג' ימים מהמולד הוא לא הלכתא בלא טעמא, אלא טעמם שאז הלבנה מאירה כהוגן, ולפי"ז מסתבר שצריך להמתין ג' ימים מהמולד האמיתי דייקא.
לוח עתים לבינה כתב: ואכן לפי הרמב"ם ורבינו יונה אין דין של ג' מהמולד וכבר משניתן לראותה מקדשים
אלא שאנו עושים כאשר נפסק במ"ב על פי רוב הראשונים ג' מעת לעת מהמולד
לוח עתים לבינה כתב:הרב איש ספר:
בתלמידי רבינו יונה (ברכות כ"א.) פירש את מסכת סופרים מברכים את הלבנה משתתבשם - משעה שמתוק האור שלה ואדם נהנה ממנו שזהו אחר ב' ימים או ג', אבל ירח בן יומו מתוך קטנותו אין האור שלה מתוק שאין אדם נהנה ממנו
א"כ לדעתו אפשר גם אחרי ב' ימים לברך אם מבושם אורה (אמנם הפוסקים הביאו אותו כאבי השיטה של ג' ימים מהמולד ולא דיקדקו בזה)
וברמב"ם (הלכות ברכות י' י"ז) אם לא בירך עליה בליל הראשון מברך עליה וכו',
גם כאן מבואר שמברכים מליל ראשון
הוגה ומעיין כתב:שלפי המולד האמתי, לא הממוצע, ג' שלמים חלים בערך ב22:45, אחרי שקיעת הלבנה במוצ"ש.
לוח עתים לבינה כתב:מש"כ הראשונים צ"ל האחרונים
ראה כאן תשובתו של הרב יהודה מילר בנחרצות שתחילת הזמן הוא מיד כשנראה הירח וא"צ לחכות לג' מהמולד, אמנם סטינו מנושא האשכול
ובקידוש הלבנה עד ט"ו, כתב באגודה מן המולד, ומסופק אני אם נאמר גם מעת לעת מן המולד.
[תשובה] וקידוש הלבנה דחשבינן מהמולד כדאיתא בתשב"ץ ואגודה היינו משום דאזלינן בתר מלוי פגימת', הלכך יש לחשב פלגא דכ"ט י"ב תשצ"ג מהמולד. וימים רבים נסתפקתי אם אית לן למיזל בתר נגוד האמתי דחשבון שש כנפים לענין קידוש לבנה להקל ולהחמיר
וברכת לבנה עד י"ו מן המולד מנינן, כדאיתא בתשב"ץ ובא"ח ופשוט הוא, כי הטעם הוא משום דאמרי' פרק היו בודקין עד שתתמלא פגימתו ומפרשי נהרדעי כי נפיא וא"כ במילוי תליא מילתא, ולאו דווקא ט"ו וי"ו אלא חצי כ"ט י"ב תשצ"ג זהו מלאתו, כנ"ל.
ולע"ד נר' אם היה לקוי לבנה שאנו רואים ניגוד אמתי אמצעות הלקות, שאין לברך אח"כ, אבל סתמא סמכינן אחשבונינו שמסרו לנו רבותינו שהוא מולד השוה, אפי' אם היה לקוי חמה שהוא מולד אמתי קודם לשלנו מברך אחריו, כי רבינו משה מיימון כתב שרבותינו כוונו לפגוע באמתי ע"י הדחיי', ואין להאריך מזה. אף על גב דאם כן היה לנו לילך אחר קביעות ר"ח, לא היא דחזינן כמה פעמים דמולד אמתי קודם ר"ח, אך הם כוונו וידעו דקדוק החשבון ופוגעים לפעמים באמתי, כי אין הניגודים והחיבורים האמתיים שוה כדילפינן משמש ידע מבואו ולא ירח על כן אין לסמוך אלא על חשבונינו השוה, אי לא דחזינן נגוד האמתי ע"י הלקות כדפי' ושלום אחיך יעקב הלוי.
אהוביון כתב:לענין השיטה לחשוב מהמולד האמיתי יש לכך סימוכין מפסק הב"י לגבי עשיית קידו"ל אחר ליקוי חמה, וכן אחר ליקוי לבנה, ואמנם יש שפירשו דהינו דוקא במקום שהחה ליקוי בפועל דלא להוי חוכא, אך יותר מסתבר דיש מזה ראיה וזיל בתר טעמא,
וכנראה גם שזה הוא מנהגו של מרן החזו"א שכפי המובא בדינים והנהגות אף שכרגיל היה מקדש אחר ג' ימים אם היתה הלבנה קטנה או נמוכה המתין עוד, והנה לנמיכות ייתכנו סיבות שונות אבל קטנות הלבנה שמיאן בה לכאורה מדובר בכה"ג שטרם עבר די זמן מהמולד האמתי.
וכעת שמעתי שגם במנינו של מרן הגה"ק ר' שריה דבליצקי שליט"א לרפו"ש לא קדשו הלבנה היום עפ"י הטעם הזה, ונבקש מ"איש ספר" אם בידו לאשר זאת או להכחיש.
.[/quote]היעלה על הדעת שהמקדש אשה ע"מ שהיה המולד ולא היה האמיתי אלא הממוצע שתהיה מקודשת?
פלא גדול לא נודע
איש_ספר כתב:היעלה על הדעת שהמקדש אשה ע"מ שהיה המולד ולא היה האמיתי אלא הממוצע שתהיה מקודשת?
ושעת קבוצם בלא דקדוק, אלא במהלכם האמצעי - הוא הנקרא מולד
מה שנכון נכון כתב:יעו"ע באנצ"ת כרך מ' עמ' תרל-תרלב.
לענין כתב:היה על ענין זה מאמר חשוב בירחון האוצר (דומני מהרב יואל שילה)
ובכלל אשאל לבעלי החשבון למה מקום וזמן שיא הליקוי אינו אחיד עם זמן המולד, גם אם ניתן להסביר למה זמן שיא הליקוי בגדלו אינו אחיד עם שיא הליקו בארכו, וראיתי בהגהות שו"ת התשב"ץ ח"א בנספח לעניני תכונה [הרב קורן] הערה 8 שכתבו תשובה קצרה על שאלתי ותורף דבריהם שפני כדור הארץ אינו מדויק במרכז מגלגלי החמה והלבנה והארץ ורק במרכז כדור הארץ שם אם יצוייר ליקוי הי' מדוייק מאוד, וגם הי' ברגע חצות, וקשה להסביר זאת יותר בכתב....ואפשר ליישב דברי מהרי"ל דבענין לקות לבנה אנו רואין ניגוד האמיתי כי הוא שנוי בכל העולם אבל ליקוי החמה משתנה לפי ישוב ולפי הרואים כמבואר ליודעים בענין הלקות ולכן אין להתבונן מולד אמיתי מלקות החמה הנראה לנו....
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 26 אורחים