קו ירוק כתב:המזבח הזה נגנז ע"י יהושע והעם בתלולית מילוי עפר גבוה. כי איסור דאורייתא לנתוץ אבן מהמזבח. וכך נמצא בעוד מקומות סביבות ירושלים.
וההולכים לשם שומא עליהם להזהר מאוד מלטפס ולדרדר אבנים מהמזבח (שאחרי גילויו, כבר ניזוק באופן ניכר ע"י מבקרים, אחרי ש-3000 שנה היו שמור מכוסה בגל חול ואבנים), כי בודאי יש צד גדול שזהו המזבח שבנה יהושע, ועכ"פ זהו מזבח שנגנז כהלכתו, וע"כ שנעשה לשם השם.
קו ירוק כתב:המזבח הזה נגנז ע"י יהושע והעם בתלולית מילוי עפר גבוה.
קו ירוק כתב:בשביל שעץ עשוי לצורך האדם, אבל מזבח? יש לאו של נותץ. והליכה עליו שלא לשם עבודה, הגורמת לנתיצה בודאי אסורה.
עקביה כתב:קו ירוק כתב:המזבח הזה נגנז ע"י יהושע והעם בתלולית מילוי עפר גבוה.
קראתי שנמצאו לצד המזבח עצמות רבות מאד של יחמורים. מה הפשט בזה?
פרופ' אדם זרטל, מגלה המזבח, סבר שהם הקריבו עליו גם יחמורים, אבל אלה חיות, טהורות אמנם, שאינן כשרות לקרבן.
האם יתכן שבזמן מאוחר יותר אנשים כלשהם, יהודים או גויים, עשו במזבח שימוש לא כשר?
לענין כתב:ריש לקיש אומר רק שאין בזה איסור עשה, אבל מצוה ודאי ליכא.
קו ירוק כתב:בפי"ג הלכה א'.
יישר כח
וזה בגמ' זבחים קטו: קטז. וברש"י שם. ד"ה חיה בכלל בהמה.
ולא רק בזמן נח אלא עד שלא הוקם המשכן היה אפשר להקריב עולות ושלמים מבהמה חיה ועוף.
מאידך, משהוקם המשכן לא מצינו.
קו ירוק כתב:כן אבל אם משו"ה הקושיא במקומה עומדת, שהרי מזבח יהושע אחר הקמת המשכן
קו ירוק כתב:בתוך - היינו מילוי מאוחר. אלא שהחופר טען שזה היה בקרקע שקודם שנבנה המזבח.
קשה לי לפרט למה ההשערות שלו ללא בסיס, ולקוחות מעולם הגוים.
רש"י פ' תרומה פ' כז פס' ז כתב:וכבש שהיו עולין בו, אף על פי שלא פירשו בענין זה, כבר שמענו בפרשת מזבח אדמה תעשה לי ולא תעלה במעלות לא תעשה לו מעלות בכבש שלו אלא כבש חלק למדנו שהיה לו כבש, כך שנינו במכילתא
קו ירוק כתב:התורה כן אומרת לא תעלה במעלות על מזבחי, ושם למדהו כב, ועוד הלכות שנאמרו בו הלממ"ס.
אבל לא ידוע לי שאצל הגוים עשו כבש מישורי או כבש בכלל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים