סגי נהור כתב:הסיפור חביב, אבל הלכתית, לברך כדי לאכול יותר חלק מלאכול כדי לברך, שאז נכנסים לספק של עיקר וטפל (שמטעם זה יש שאינם סומכים על עצת הפוסקים לברך כמה ברכות לפני אכילת אורז).
עזריאל ברגר כתב:א. אדמו"ר הזקן בסידורו הביא כמה פעמים את העצה הזאת של לאכול כדי לצאת מספק, והאריכו בזה בהסבר מדוע לפעמים הוא מביא אותה ולפעמים לא.
סגי נהור כתב:עזריאל ברגר כתב:א. אדמו"ר הזקן בסידורו הביא כמה פעמים את העצה הזאת של לאכול כדי לצאת מספק, והאריכו בזה בהסבר מדוע לפעמים הוא מביא אותה ולפעמים לא.
אם אינני טועה - רק ביחס לברכה אחרונה.
כל פרי שהוא ספק לו אם הוא פרי העץ או פרי האדמה מברך בורא פרי האדמה, ואם אינו יודע כלל מהו מברך שהכל נהיה בדברו וכן כשנסתפק לו מצד הדין מחמת מחלוקת הפוסקים:
(וכבר אמר מי שאמר שהוא כלשון הכתוב "טוב פת חרבה ושלוה בה...").ויש מסתפקין בזה אם לברך אחריו בורא נפשות רבות או מעין ג' ומספק זה אומרים שאין לאכול ממנו כשיעור כי אם בתוך הסעודה ונכון לחוש לדבריהם לכתחלה אבל אם אירע שאכל שלא מתוך הסעודה יברך בורא נפשות רבות:
לפיכך ירא שמים לא יאכל בין אורז בין דוחן (מבושל) בין שלם בין נתמעך כי אם בתוך הסעודה וכשאוכל שלא בתוך הסעודה יברך שהכל על כולם:
שם ס"כלפיכך כל דבר שנסתפק בברכתו אם הוא מעין ג' או בורא נפשות רבות ורוצה לאוכלו שלא מתוך הסעודה יאכל עמו דבר שברכתו בורא נפשות רבות ודבר שברכתו מעין ג' מאותו המין שמסתפק בו כגון אם מסתפק בתבשיל אם ראוי לברך אחריו על המחיה או בורא נפשות רבות יאכל מיני מזונות ודבר אחר שברכתו בורא נפשות רבות בודאי ויברך על המחיה ובורא נפשות רבות ופוטר תבשיל זה ממה נפשך:
ואם מסתפק בפרי אם הוא משבעת המינים יאכל פרי אחר שהוא מז' המינים בודאי ויברך על העץ ועל פרי העץ ויצא גם על פרי זה ממה נפשך ואין צריך לדבר אחר לברך עליו בורא נפשות רבות אבל אם אין לו פרי אחר אין לו תקנה על ידי שישתה יין ויברך על הגפן או לאכול תבשיל מחמשת המינים ויברך על המחיה ולכלול על העץ ועל פרי העץ בעל הגפן או בעל המחיה על הספק לפיכך לא יאכלנו אלא בתוך הסעודה אבל אם כבר אכל מוטב לכוללו בברכה על הספק:
וטוב לנהוג לאכול מהם תחלה בלא פת ולברך ואחר כך יאכל בין עם פת בין בלא פת:
וטוב לחוש לדבריהם שלא לחזור ולאכול כלל אבל לא יאכל ויברך משום חשש ברכה לבטלה
וספק ברכות להקל בדיעבד אבל לכתחלה יברך בורא פרי האדמה לצאת לדברי הכל:
והלכך לכתחלה יברך על המרק שהכל ויוצא לדברי הכל אבל אם אכל מתחלה הפרי וברך עליו בורא פרי העץ ואחר כך בא לשתות המרק לא יברך על המרק שהכל כי שמא נפטר כבר בברכת בורא פרי העץ ע"כ טוב שישתה ד"א תחלה לברך עליו שהכל:
(יג) וכל זה לצאת ידי ספ' ברכה ראשונה אבל בספק ברכה אחרונה כגון מי שריית או בישול צימוקים או תאנים או שאר פירות משבעת המינים שברכתם האחרונה היא מעין ג' וכששותה המרק לבדו יש להסתפק אם יברך מעין ג' או בורא נפשות רבות לא ישתה כשיעור אלא תוך הסעודה או יאכל פרי מז' המינים (כשיעור) וגם ישתה מים (כשיעור) כדי שיצטרך לברך מעין ג' וגם בורא נפשות רבות:
ומספק יש לברך עליהם בורא מיני בשמים שהיא כוללת כל המינים ויוצא בה ידי חובתו בדיעבד על כל המינים וכן בדבר שספק לו אם הוא מין עץ או מין עשב:
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 41 אורחים