במסכת בבא בתרא בדף השני של פרק חזקת הבתים (כט.) כתוב בגליון רש"י כאן מת רש"י [ומשם ואילך מתחיל פירוש נכדו רשב״ם] ובמסכת מכות (יט:) איתא ג"כ ברש"י ד"ה: ה"ג והיכן מוזהר וכו' שהוא הפיסקא האחרונה בפירש"י ז"ל שם וסיום לשון רש"י הם תיבות דלהלן "הא אם רחץ טהור דטבל ועלה אוכל במעשר" והוסיפו שם במוסגר רבינו גופו טהור ויצאה נשמתו בטהרה (היינו בפיסקא המסיימת רחץ טהור דטבל ועלה וכו') לא פירש יותר, מכאן ואילך לשון תלמידו ר' יהודה בר' נתן, והוא חתנו של רש"י. ע"כ ההגה"ה. כנראה למד רש"י בשעת הסתלקותו ב' מסכתות אלו מסכת בבא בתרא ומסכת מכות. [וליכא מידי דלא רמיזי, כי הנה יומא דהילולא של רבינו מאור עינינו רבינו שלמה יצחקי זי"ע הוא כ"ט תמוז. ולפלא שנסתלק בכ"ט תמוז, וגמר לימודו בבא בתרא דף כ"ט].
ואח"כ מצאתי בשם הגדולים להחיד"א (מערכת גדולים אות ש רש"י סק"ג) שכתב בלשונו הזהב וז"ל, ורש"י הן בעודנו עסוק בש"ס בתרא, מכות, נתבקש בישיבה של מעלה, וסימנך 'ויקדש ב"ם' (במדבר כ, יג), [ר"ת, ב'תרא מ'כות]. הרי לך שהרחיד"א היה פשוט בעיניו כאשר כתבנו כי כשנלקח ארון האלקים רש"י ז"ל היה עסוק באמצע כתיבת פירושו בשתי המסכתות בבא בתרא ומכות. ולענ"ד יש להוסיף עוד רמז עפ"י הגמ' יומא י"ט ע"ב ודברת בם ולא בדברים בטלים.
אראל כתב:ע"י חיפוש באוצה"ח, מצאתי מביאים כן [ירחון סיני, ועוד] בשם 'פירוש רש"י על התורה מכת"י פארמא'
שכתוב בסוף 'המורה הגדול רבי שלמה וכו' נלקח מאתנו ביום הכ"ט תמוז תתס"ה ליצירה' והיה בן ס"ה כשנתבקש בישיבה של מעלה'
זאינץ כתב:שו׳׳ת מהרש׳׳ל סימן כ׳׳ט.
אעתיק לך מה שמצאתי..
שנת ת'ש'פ'ח' לאלף חמשי נפטר רבי'נו גרשם מ'אור ה'גולה
שנת ת'ת'ס'ה' לאלף חמשי נפטר ר'ש'י', ובשנת ת'ת'א' נולד
שנת ת'ת'ק'ל'א' נפטר רבי'נו תם
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 126 אורחים