הודעהעל ידי הוד_והדר » ג' ינואר 14, 2020 8:01 pm
זה מה שהצלחתי לפענח, המוזרח מה שמוטל בספק או שלא הצלחתי לפענח, המעוניין לעזור יבורך מן השמים, וכל המברר מקחו של צדיק וכו'.
1. אם כסף תלוה את עמי את העני עמך.
2. הואיל 'ואם' זה הוא כמו 'כאשר', למה
3. לא אמר בהדייא 'כאשר'. אלא בהיות אם ישראל כולם
4. עשירים מביזת מצרים וביזת הים, ועומדים
5. לירש נכסי ל"א מלכים, והיו כלם צדיקים, לא רצה
6. הכתוב לפתוח בדבר רע, כי העוני בא מפאת
7. העברות, ועל כן אמרו בלשון מסופק, והם יבינו
8. שכל זמן שישמרו מצותיו יתברך לא יצטרכו ללוות זה
9. מזה, ומכלל לאו ישמעו הין, כי העברות מקפחות
10. פרנסתו של אדם. ועם כל זה, לפי שחפץ השם יתברך
11. בתשובת השבים, מצוה לעשיר שיסייע העני
12. בהלוואתו או במתנתו. ולזה אמר הכתוב אם
13. כסף תלוה את עמי, אם ראית שהוא מתבייש ליטול
14. צדקה, תן לו בלשון הלוואה, ואחר כך אמור לעני
15. עמך, עמך תהא ההלוואה, כי במתנה נתתיה לך.
16. עוד אפשר לומר. שאמר אם כסף לזרז את
17. האדם לגמול חסד עם הצריך, שב"ה הוא [ש..ו],
18. שאין צריך לצוותו אלא מניחו ברשותו, ואם
19. אינו חסר דעת לא ימנע מעשותו, כי יותר
20. ממה שבעל הבית עושה עם העני העני עושה עם בעל הבית.
21. וזה הוא שאומר כאן אם כסף תלוה את עמי, הם העניים
22. שהם חביבים אצלו יתברך וקורא אותם 'עמי', חסד גדול
23. יהיה לך, כי גדול המלוה יותר מהנותן מתנה. ודע,
24. כי העני [עמך], היינו יותר הוא עושה עמך
25. ממה שעשית עמו. ועוד, שמה שעשית עמו, אם
26. הלוואה היא חוזרת לך. אבל מה שהוא עושה
27. לך, יהיה עמך בעולם הזה ובעולם הבא. עוד
28. בא להזהיר אם ילוה לצבור לעת הצורך,
29. שעם כי ההלואה בטח סך רשום, לא
30. תלוה להם ברבית. וזהו אם כסף תלוה את
31. עמי, וזה לפי שאת העני עמך ש[.]
32. העעות ששמו עני הוא עמך לראות אם
33. תלוה להם באיזו ערמה ויעלה לך ברבית
34. מלא תהיה לו לעני זה שאמרתי כנושה, היינו
35. [...] מלשון: 'כי נשני אלקים', ותתנצל באומרך
36. לא ידעתי דבר זה. ולפי שהסופר והערב
37. והעדים כלם חוטאים, על כן אמר לא תשימון לו
38. [...]' [.]לא על [..ל..] נשך המזיק הזה,
39. שנושך ממונו ובשרו ומכלהו מן העולם.
40. נמשך באומרו אם חבל תחבול
41. שלמת רעך, יכול היה לומר 'אם תמשכן
42. שמלת רעך'. אך בא לאסור דרך משא ומתן
43. הנהוג בזמננו בין הסוחרים, מחליפים סחורה
44. זה עם זה ומה ששוה א' מעריכין אותו
45. עשרה, ואחד מהם נתהנה, ודבר זה הוא
46. קשה מרבית, כי סוף סוף המלוה מעותיו
47. הלוה משתכר במעות חברו, וכאן הונה
48. אותו [....] ומורים היתר לעצמו במה
49. שאמרו חכמים: אם אמר לו על מנת שאין לך עלי
50. אונאה - מותר, וטועים הם, כי התם יודע
51. הוא שהדבר אינו שוה ומת.... להחליף,
52. כי הא דאמרינן בפרק הזהב המחליף פרה
53. בחמור וכו' אטו בשופטני עסקינן דלא
54. ידעי שחליפין שוין קצת. וכן הוא דין
55. הקנין סודר, שעם היות שיודעין שהסודר אינו
56. שוה אלא פרוטה, מתרצה להחליפו במדה
57. השוה [.. ....] אבל הכא אינו יודע
58. [.... .... ... ... ..] ונמצא שנעשה מלאך
59. מחבל להזיק חברו. ולזה אמר אם חבל תחבול
60. שלמת רעך, אם ... שחפץ שלומו של
61. חברך עד בוא השמש תשיבנו לו, אל תמתין
62. שירגיש מ[....]תו, וזה יהיה בלילה שיחשוב
63. על מה שעשה [...], וירגיש ש... ...
64. . .. אותו שלשה .מ..ה. ולזה
65. אמר שלמת רעך. כי שמלת בגימטריא תש"ע. ורעך
66. באותיות דמנצפ"ך עולה גם כן תש"ע
67. [כך] אתה הבטחת
68. לרעך זה
69. שהדבר שוה
70. [תשע'] כמו אותן
71. שנתן לך, והיא
72. משנה שוה אלא
73. [...] שהוא השליש.
74. ולכן קודם בא השמש
75. תשיבנו לו, שאם 'יצעק
76. אלי ושמעתי כי חנון אני'. עוד אמר
77. לא תהיה לו כנושה. אם הלוית לעני, שהרי
78. אתה נושה ממנו יתברך, כדכתיב: 'מלוה ה' חונן
79. דל', לא תהיה לו לבורא יתברך כנושה, ותאמר
80. הנה עשיתי צדקה ולא שלם לו חובו,
81. כי נאמן הוא לשלם. וגם לא תשימון
82. עליו נשך, בהיותך יודע שהוא יתברך משלם
83. על חד תרין ויותר, אל תאמר שתרצה אני
84. שישלם לי שכרי כך וכך ממצוה זו, כי כל
85. מה שתשאל ינתן לך, אם לא בעולם הזה מפני
86. המקטריגים שכנגדך, בעולם הבא. ואם לא תשאל ממנו כלום, יתן לך מאוצר של חנם,
87. שלא לחנם דבר בו משה רבינו ע"ה כמו שאמרו על ואתחנן אל ה':
נערך לאחרונה על ידי
הוד_והדר ב ג' ינואר 14, 2020 9:45 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.