נוטר הכרמים כתב:למרות היותי רודף ריגושים וחויות מטבעי,
מעולם לא הבנתי את החיפוש של הבוי"ת בחנ"נ...
מה רע בלשבת וללמוד את תורת ד' עם כל החשק, ולהבין שזה קיום רצון ד' הכי גדול,
זה התורה שהקב"ה בעצמו לומד ומשתעשע בה, ואנחנו לומדים 'מפיו' כביכול?
למה צריכים למצוא אותו בתוך החתיכה או הנבילה?
בר מן דין,
ראיתי פעם ראיון עם הר' אהרן ליכטנשטיין חתנו של הגרי"ד מבוסטון,
הוא טען כנגד המובא בליקוטי מוהר"נ מברסלב לעשות את התורות תפילות ואת התפילות תורות,
למה? מה רע שהתורות ישארו תורות והתפילות תפילות.
מוטב לי להתחזק בלמצוא את הקב"ה בתפילה ג"פ ביום,
וכפי שהתבטא הח"ח, נחלקו הדעות בביאור תיבת 'ברוך', אבל לכולי עלמא 'אתה זה 'דו'...
נוטר הכרמים כתב:ידידי מנוער ר' דו"י,
שנית, ברור שהתפילה יש בה עומק תורני ורובד של הבנה שכלית מעבר ל'תחנונים',
ועדיין מכלל תפילה לא יצאה ולכלל תורה לא הגיעה,
ופשוט שאין באמירת פסוקי מזו"ש בתפילת ראש השנה משום קיום מצות ת"ת.
ולכן ד' רבי סנדר לרפו"ש אינם ענין לכאן.
....
א_צאנזער כתב:מעותק מפורום לתורה https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?p=110576#p110576
ניסיתי לתמלל את דברי הרב אוריה מתוך הסרטון, מקווה שהדברים יצאו מובנים....כי מה שאנחנו מחפשים זה איפה אנחנו מוצאים את הקב"ה בסוגיות? בחתיכה נעשית נבילה, באתו רבים ומבטלי מחיצתא, שם אנחנו מחפשים אותו, כי זה החיים שלנו, גם בלימוד וגם במעשה, ואנחנו רוצים למצוא אותו שמה לא לראות מבחוץ. השפה של מבחוץ, היא לא נמצאת אצלנו בכלל, היא לא מה שאנחנו צריכים, לא זה הנידון. אנחנו צריכים בסוגיות, בהבנה של הסוגיות, שמה למצוא את זה. ואנשים הרבה פעמים תמהים, למה בכלל זה הולך ביחד שמדברים על סוגיות של היסודות, של "מה ה' אלוקיך שואל מעמך" שזה סוגיות יסוד גדולות, למה צריך ביחד עם זה ללמוד את כל הש"ס, את כל השישה סדרי משנה? מילא חומש עוד אפשר להבין שזה חלק קשור כביכול ליסודות, אבל נגעים וחומש גם כן? זה רק פרטים. וודאי ללמוד שישה סדרים, "והיה אמונת עיתיך חוסן ישועות חכמת ודעת" למה זה קשור? והתשובה היא, כי באמת אצלנו, הנושא של היסודות, הנושא של אמונה, זה לא. כולם יודעים שיש הקב"ה, מחפשים לחיות את הסוגיה ושמה שזה יהיה מחובר לשורשים, ששמה לחיות את הסוגיות, שהחיות של הסוגיות היא תהיה האור ששמה אנחנו פוגשים, זה מה שמחפשים. בהבנה של הסוגיות, בלב של הסוגיות, זה הנקודה. ופה באמת יש משמעות מאוד חזקה לדרך הזאת שהגאון לימד, להתחיל מחדש, לשאול את השאלות מחדש, לגעת בלב הדברים דרך השורשים, דרך ההתחלה. ללמוד הכל, ללמוד את המכלול, ללמוד כל חלק, ללמוד מהפרטים אל הכללים ומהכללים אל הפרטים. מהשורשים עד לחיים בפועל ממש, וחוזר חלילה...חרף שנותי הצעירות, בשתי הסוגיות שצויינו לעיל עמלתי בכ"א זמן רב. מאד מסקרן לשמוע מה העלו חברי בימ"ד הגר"א בידם, וכיצד "מצאו את הקב"ה" בתוך סוגיות חענ"ן ואתרומ"מ.
נוטר הכרמים כתב:צופה ומביט,
דבריך מקובלים על דרך הכלל, ואיני מוצא את עצמי חולק עליהם.
מה שכן, הרבה פעמים האוצר הגדול נמצא מתחת לביתנו, בהחייאת דברים מוכרים ופשוטים
וחלק מהבעיה שלנו היא שגדלנו על דברים בשטחיות וביבשושיות,
ובמנגינות של המשגיח מישיבה קטנה,
וזה יוצר לנו את הריחוק ואת הדחיה.
כתבתי לאחרונה על ה'חיי שעה' שבתפילה מול החיי עולם שבתורה, דברים שמבוססים על תורת רבי צדוק הכהן,
לפיהם תחושת התלות והחיבור וחוסר הישות בתפילה יוצרות קירבה מסוימת שאין בתורה שהיא מעניקה איזו יציבות ושובע לאדם,
וכאילו יש כאן ישות בפני עצמה של הלומד,
וכל זה נכנס אולי בהגדרה של שר לפני המלך לעומת עבד.
מקדש מלך כתב:כיום, אנחנו חיים תחת מימשל עצמי.
מקדש מלך כתב:למעשה יסוד זה קיים גם בתורת החסידות.
מקדש מלך כתב:לא הספקתי לקרוא את כל המענים הארוכים והחכמים של כל החברים.
אולם למרות זאת אנסה לכתוב את מחשבותיי.
...
מקדש מלך כתב:חשבתי, שהגלות הרחיקה את החיים מהתורה, ואת התורה מהחיים (בסוד אחור באחור). שוב התנהגות על פי התורה לא תיצור חיים מתוקנים. ושוב איננו יודעים לחבר בין חוקי התורה לחיים מתוקנים...
מקדש מלך כתב:אבל אם נשים את כללות תורת החסידות למול משנתם של אישי הדגל של ההתנגדות: הגר"א, החפץ חיים, שושלת בריסק והחזון אי"ש, כף הפרישות (לא במובן של חיי משפחה, אלא פרישות מההווי העולמי) תיטה לכיון ההתנגדות. כך לכאורה.
סגי נהור כתב:מקדש מלך כתב:אבל אם נשים את כללות תורת החסידות למול משנתם של אישי הדגל של ההתנגדות: הגר"א, החפץ חיים, שושלת בריסק והחזון אי"ש, כף הפרישות (לא במובן של חיי משפחה, אלא פרישות מההווי העולמי) תיטה לכיון ההתנגדות. כך לכאורה.
אחר בקשת המחילה, לענ"ד זה תיאור ממש לא מוצלח, ובחלק מהמובנים אפילו הפוך מהמציאות (ההווי הליטאי, בהכללה, היה ועודנו יותר 'פתוח'). תיאור נכון יותר יהיה שדרך העבודה המתנגדית נוטה יותר לשיטת "נאר תורה", ואילו החסידות מכלילה בתוך עבודת ה' מרכיבים נוספים מן החיים.
שייף נפיק כתב:כתב הרב מקדש מלך
...לענ"ד ההגות של רבי לייב ונספחיה אינה חדשה. למעשה מדובר בהגותו של הרש"ר הירש. איני בקיא מספיק בשתי ההגויות בכדי לעשות 'מצא את ההבדלים' אם ישנן, אבל הקו הוא ברור.
שניהם חזרו אל המקורות, הביעו חוסר עניין בתורת הקבלה, מצאו שההגות הרמבמי"ת (מושכלות=טוב, אלוקות. חומריות=טיפשות ורוע) אינה זהה להגות חז"ל, עסקו בפשוטו של מקרא, ומצאו בו ש"היהדות והחיים חד הם".
עצמן. ממילא אין בכך הבעת דעה, אלא סתם הרהורים. וכמו שאומרים "חומר למחשבה", לא יותר
ואני אומר;
מה שכתבת שלמעשה מדובר בהגותו של הרב הירש, ודאי שהם דומים בייחוד ביחס לטעמי המצוות, אבל הרש''ר היה יותר שייך לחלק רעיוני - הגותי, ור' לייב היה שייך יותר אל הפשט,
ולא ידעתי איפה ראית שהוא ראה שההגות הרמבמית אינה זהה להגות של חז''ל ושאר הדברים, לא יודע מאיפה לקחת את זה, הוא היה חותר אל הפשט חזק מאוד ולא הושפע מהגות חיצונית השקפתית שגרמה לו ללמוד בצורה כזו או אחרת, ובכלל, היה מוצא ענין גדול להראות איך דרשות חז''ל תואמות או חופפות לפשש''מ או מגיעות לאור הפשש''מ.
מה שכתבת שר' לייב לא היה לו ענין בקבלה זה ממש לא נכון, הוא למד ידע וגם לימד, אני עצמי שמעתי ממנו - לא בתור שיעורים מסודרים אלא היה מביא מושגים ומבאר אותם - גם לפי פשוטו
כל זה אני כותב אחר שזכיתי לשמוע אותו במשך כתשע שנים ב''ה.
שייף נפיק כתב:הרב ישא ברכה. כתבת יפה מאוד ואף מרתק!
לגבי מה שכתבת ''היחס להנאה בה הוא כן חי'' על מה אתה מדבר בדיוק? האם הכרת אותו אישית?
הוא - לפי מה שאני ראיתי - ובמשך תשע שנים שזכיתי לשמוע ממנו שיעורים בביתו לא ראיתי את ההנאות המדוברות, היה לו בית יפה לא מגונדר ולא מידי מפואר, כל אברך ''פרוש'' בן זמננו שעובר לדירה חדשה יש לו בית לא פחות יפה ואפילו הרבה יותר. וזה בסוף ימיו, שעד שבא לנווה יעקב לא היה לו דירה משלו, הוא חי דח בעוני ואף השאיר אחריו חוץ מהקבא דמוריקא גם חובות רבים. לא היה לו רכב ולא נהג צמוד, אז על איזה הנאות מדברים?? עד שיש יהודי אחד שחי כל כך נדיר - בשמחה ועין טובה וראה את הטוב בכל דבר והשתדל לשמוח עם כל הצרות שהיו לו אומרים שזה נהנתנות.
תמהני.
דרומי כתב:מעניין למה הרש"ר הירש עצמו לא עלה על דעתו להשתמש בשמו של הגר"א כדי לבסס את שיטתו.
ואולי משום שהגר"א היה עדיין קרוב יחסית והיו עוד אנשים שהכירו אותו וכו', וממילא לא היה אפשר לתלות בו כל דבר שרוצים.
ישא ברכה כתב:שייף נפיק כתב:הרב ישא ברכה. כתבת יפה מאוד ואף מרתק!
לגבי מה שכתבת ''היחס להנאה בה הוא כן חי'' על מה אתה מדבר בדיוק? האם הכרת אותו אישית?
הוא - לפי מה שאני ראיתי - ובמשך תשע שנים שזכיתי לשמוע ממנו שיעורים בביתו לא ראיתי את ההנאות המדוברות, היה לו בית יפה לא מגונדר ולא מידי מפואר, כל אברך ''פרוש'' בן זמננו שעובר לדירה חדשה יש לו בית לא פחות יפה ואפילו הרבה יותר. וזה בסוף ימיו, שעד שבא לנווה יעקב לא היה לו דירה משלו, הוא חי דח בעוני ואף השאיר אחריו חוץ מהקבא דמוריקא גם חובות רבים. לא היה לו רכב ולא נהג צמוד, אז על איזה הנאות מדברים?? עד שיש יהודי אחד שחי כל כך נדיר - בשמחה ועין טובה וראה את הטוב בכל דבר והשתדל לשמוח עם כל הצרות שהיו לו אומרים שזה נהנתנות.
תמהני.
תודה על המחמאה!
לגופו של ענין.
אולי קצת הגזמתי בלשוני. אבל הכרתי את ר' לייב (לא אישית), שמעתי שיחות רבות שלו, ואת הרוח שנשבה ממנו. ואני גם זוכר היטב את הביקורת הגדולה שלו על בין הזמנים שהיה מכונה בפיו חג העולם הזה. ספרי בן מלך הם בעיני יצירת מופת שתקבל מקום של כבוד בארון הספרים לדורות. מלבד זאת עיקר הדברים לא נכתבו בביקורתיות אלא כתיאור דרכו של ר' לייב, שבוודאי יש לה בסיס תורני רחב, כמו שביארה הוא בספר בן מלך [היחס הנכון לנטילת תענוג מהעולם הזה].
וכן, יתכן גם שלפעמים נטילת ההנאה גלשה קצת מעבר לראוי. (וכמו שכתבתי שקשה לשמור על האיזון המדויק. אם כי תמיד אפשר להתווכח מה טוב יותר, כי ריבוי ההנאה מוסיף שמחה, שנותנת חיות. ומאידך הקרבת יתר מהנאהת החיים מביאה מרירות שסופה נורא). ואין כוונתי על ר' לייב אישית, אלא על בית מדרשו הנפלא (באמת!). היו לי חברים רבים ממתמידים, ולצד המעלות הרבות שהיה ויש למקום המיוחד שנבנה בצביונו של ר' לייב. זה המקום היחיד עליו שמעתי את השמועה שכשהטשולנט מגיע בשבת שרים 'ימים'. אינני יודע אם זה שמועה אמיתית או הוצאת שם רע רדודה, אבל לא כל אחד זוכה לכזו השמצה. במקביל אפשר לספר בערגה על לילות השבת בהם היה ר' לייב מבהיר ענינים עמוקים בידיעת ה', ומרומם את השומעים לפסגות של דעת אלוהים. אכן, כך הוא דרכו של עולם, המציאות מורכבת ומסובכת, ויש מעלות וחסרונות.
נוטר הכרמים כתב:בר מן דין,
ראיתי פעם ראיון עם הר' אהרן ליכטנשטיין חתנו של הגרי"ד מבוסטון,
הוא טען כנגד המובא בליקוטי מוהר"נ מברסלב לעשות את התורות תפילות ואת התפילות תורות,
למה? מה רע שהתורות ישארו תורות והתפילות תפילות.
בכל מקום שאתה מרצה את דבריך אני שם את אזני כאפרכסת, והפעם כאב לי לראות נוטר כרמים שלא נוטר את כרמו, את דברי מוהר''ן הלא אפשר לראות במקור הלא-אכזב, הוא מדבר על 'לעשות מתורות תפילות' ותו לא.
ההבדל בין הניסוחים עצום, אך באשכול הלז ונלוז - אין רצוני שיזכר שמי על החיי''ם, שבכך אחשב כשר המסכי''ם על זבחי מתים... ולכן לא הגבתי בפורום, רק כתבתי באישי.
תקן נא את דבריך
והיה זה שכרי ושכרך
צופה_ומביט כתב:לעזרא וחז"ל והגאונים והראשונים אכן היה ר"ה אחר
אברהם ארנטרוי כתב:אי מי מהציבור זכה כבר לראות את מאמר הליצנות מר' שלמה פלאי [משגיח לשעבר\הווה\עתיד בחברון] ?
יש שם כמה פנינים נפלאים, [כגון לא כל הרוצה ליטול את ה' ]בהנהלת הפלס שוקלים להחליף עורך ביחוד לאור מצב העניינים שם.
איך אמר לי ידיד, רק שלמה פלאי יודע איך נוטלים את ה' על הכתפיים ומעבירים למוסרי השמועה בדור הבא, תוך אזהרה נמרצת "שימו עין שעינבל לא יקח אותו"
תארו לעצמכם האם יעלה על הדעת שכיום יכנסו חכמים מתוככי עולם הישיבות וישכנעו את הבחורים גם אנחנו חלק אבל כדאי לכם להוסיף וללכת כל היום עם תפילין ולשכנע את הבחורים שיש מצוה ללכת לגור בין הערבים, וכדו', התשובה ברורה ונחרצת היו נא מבינים דבר מתוך דבר.
פוגעים מקלקלים ומשבשים את היחס הראוי להשקפה הנכונה בראייה האמיתית בטהרת וקדושת אופן וצורת החינוך של פח השמן הטהור החתום בחותמם של רבותינו מצוקי ארץ מעתיקי השמועה שהנחילו לדורינו
חובה עלינו להאמין באמונה שלמה שהתורה שמשה קיבל מסיני ומסרה ליהושע עד דורנו שקיבלנו ע"י מעתיקי השמועה את מסורת החינוך של עולם התורה והישיבות לא תהא מוחלפת, אין לה שום צורך בעזרה מן הצד, יש לה תשובות ברורות ונחרצות על כל השאלות שבעולם גם על השאלות שהיו, ושישנם לכל אחד בעשרים שנה האחרונות עד דורנו
ח. רוזנברג כתב:מה שתפס את עיני במכתב המביש של ר"ש פאליי (לא הכרתיו עד היום, ודווקא אמרו לי עליו בעבר שיש מה לשמוע ממנו. שוב מתברר שאסור לסמוך על שמועות), אלו שני המשפטים הללו:פוגעים מקלקלים ומשבשים את היחס הראוי להשקפה הנכונה בראייה האמיתית בטהרת וקדושת אופן וצורת החינוך של פח השמן הטהור החתום בחותמם של רבותינו מצוקי ארץ מעתיקי השמועה שהנחילו לדורינו
אולי קוראי **** כבר רגילים למשפטים מפוצצים וריקים מתוכן מסוג זה, אבל אצלי המשפט הזה עורר צחוק עד כדי כאב בטן. דוד לוי מבית שאן היה עושה את זה פומפוזי יותר.חובה עלינו להאמין באמונה שלמה שהתורה שמשה קיבל מסיני ומסרה ליהושע עד דורנו שקיבלנו ע"י מעתיקי השמועה את מסורת החינוך של עולם התורה והישיבות לא תהא מוחלפת, אין לה שום צורך בעזרה מן הצד, יש לה תשובות ברורות ונחרצות על כל השאלות שבעולם גם על השאלות שהיו, ושישנם לכל אחד בעשרים שנה האחרונות עד דורנו
זה ממש עיקר האמונה הי"ד, שמסתמך כמובן על תוספת דיוק בדברי ר' לייב מאלין שקיבל ממשה רבינו...
אבל ברצינות, כדי לכתוב משפט הפותח במילים "חובה עלינו להאמין", צריך להיות קצת יותר אחראי. האם אכן ח ו ב ה עלינו להאמין בכך?? ב א מ ת ? ומה דינו של מי שאינו מאמין בכך?
הייתי מצפה ממי שהתחנך על ברכי תנועת המוסר שתהיה לו קצת יותר מודעות ל"נגיעות" אפשריות, בהתמודדות מול הצלחה של אנשים אחרים שמחנכים תלמידים לעבודת ה' (וגם למוסר!). מה אדמו"ר הגרי"ס היה אומר על מכתב כזה...
הרב פלאי כתב:זכה כלל ישראל שבדורנו נתרבו בצורה ובאופן מופלא ספסלי בתי המדרש של עולם הישיבות במסורת רבותינו מעתיקי השמועה שיסדו והדריכו מהו אופן צורת ונוסח החינוך של עולם הישיבות.
המשגיח כתב:באתי בזה להעיר ולעורר חובה עלינו להאמין באמונה שלמה שהתורה שמשה קיבל מסיני ומסרה ליהושע עד דורנו שקיבלנו ע"י מעתיקי השמועה את מסורת החינוך של עולם התורה והישיבות לא תהא מוחלפת.
המשגיח כתב:ועלינו לחנך בדרך ישראל סבא בנוסח ובניסוח כפי המסורת שקיבלנו מרבותינו מעתיקי השמועה. חובה מוטלת עלינו לשמור את משמרת הקודש של עולם הישיבות שיהיו כצורתם ע"פ מסורת הקבלה מדור דור.
המשגיח כתב:שלהיכלי התורה ההולכים במסורת העתיקה שהנחילו לנו רבותינו שבהם אתם נמצאים, עמלים בתורה, ביראה ובעבודה, יש תשובות נפלאות ונחרצות לכל השאלות שבעולם שהיו, שנמצאים עכשיו, ושיהיו בעתיד.
היא שיחתי כתב:לגיטימי לטעון, שבהכרח בצורת המסירה הקיימת במאות שנים האחרונות, נענו התשובות לכל השאלות, ושאין שום צורך בעזרה מבחוץ,
כמו כן, לגיטימי לטעון שזו חובה להאמין בזה.
מה לא מוצא חן בעיניך בזה? ייתכן שגם לגיטימי לחשוב להיפך, אבל דעתו נשמעת לי לגיטימית בהחלט.
הרואה כתב:נראה לי שעיקר מה שמפריע לרב פלאי זה החשש שעקב ההתנשאות של תלמידי בית מדרש הגר"א שהם יודעים מה ה' אלקיך שואל מעמך והאחרים לא (ויש בזה מידה מסוימת של צדק), עלול לקרות מצב שבחורים רבים יאבדו עניין בעולם הישיבות הרגיל.
אם זה מה שהוא חושש, הייתי אומר לו טול קורה כקורת בית הבד מבין עיניך. מכתבו כולו הוא התנשאות אחת גדולה כזו בדיוק. שלא לדבר על כך שכולם יודעים (ולא מדברים) מה היחס של עולם הישיבות הליטאי-אשכנזי - לכל מי ששונה ממנו, ולא משנה לאיזה כיוון (כולל יחס של ישיבות ליטאיות-אשכנזיות מסוימות - לחברותיהן). אז אם הייתי במקומו - לא הייתי פותח את הנקודה הזו של ההתנשאות לומר שאני יודע מה ה"א שואל וכו' כי זו תיבת פנדורה.
ובכלל, אם לעולם הישיבות כל כך אין מה להציע בתחומים שבימ"ד הגר"א עוסק בהם, עד שכזה דבר יכול לגרום לבחורים לאבד עניין בעולם הישיבות - זו תעודת עניות מחרידה נגד עולם הישיבות, וההיפך הגמור מכל מה שהוא טוען במכתבו, שבעולם הישיבות יש מענה לכל דבר.
אם כבר יש מקום לחשש זה שבימ"ד הוא בית מדרש בעיקר לאגדה (מחשבה), ואגדה משכא (מובא כבר בחז"ל), וכבר אצל חז"ל היו "רבנין דאגדתא" והתייחד לזה בימ"ד מיוחד (ובאמת צורת לימוד האגדה יש לה דרך משלה, כנודע, וראה בתחילת כל ספרי פחד יצחק), אבל בגמרא נקבע לימוד הנגלה וההלכה לעיקר. (ספרי המדרשים הם שמוקדשים לאגדה בלבד במרוכז). אכמ"ל כיצד משתקף הדבר בראשונים. אפילו הרמב"ם שמורה הנבוכים הוא אצלו העיקר הגדול, ובכל מקום שהוא מגיע לדבר מעניינים אלו הוא מרחיב וכו' מביא את הגמרא על דבר גדול ודבר קטן ומסביר שלימוד התלמוד קודם.
אגדה באמת משכא. כאשר קובעים לימוד טוב באגדה - היא נותנת המון טעם וחיות בחיים עצמם, במועדים, בהשקפה, בנפש, בזהות. בכל דבר. אולי זה החשש מבימ"ד הגר"א והטענה העיקרית כלפיו. אנחנו מציעים הלכה (שהיא תמיד "יבשה" ביחס לאגדה, אין מה לעשות, ולא משנה איך לומדים הלכה) והם מציעים אגדה, והופכים לנו את הבחורים ל"רבנן דאגדתא" - וכאלה שבהדרגה יאבדו עניין בהלכה ויעסקו רק באגדה (ובעלי אגדה שכאלה הם באמת חורבן. אין להם קנה מידה וסרגל שיישר אותם). אבל: א. לא ראיתי במכתב הרב פאלי התייחסות לזה. כלומר לא ראיתי שזה החשש שלו. ב. אם הישיבות לא רוצות שיוקמו בתי מדרש מיוחדים לאגדה, ושבחורים יברחו לשם, ינוסו לשם על נפשם - אז שיפתחו "מסלול אגדה" או למצער יקדישו נתח משמעותי ללימוד אגדה - בתוך הישיבות עצמן. בדיוק כמו שיש בתלמוד בבלי. (לשיחות מוסר או הנחתות אמוניות מסוג מכתבו של הרב פאלי אני לא קורא "לימוד אגדה").
כמובן שהרב פייבלזון ועוד טוענים שזו לא כוונתם וזו באמת לא כוונתם, אבל זה עלול לקרות, ולכן הרב פלאי רואה את זה כמונח על כף המאזניים או זה או עולם הישיבות הקלאסי, ומכאן הקיצוניות התמוהה בדבריו.
נניח כדבריך, אתה חושב שהוא חושב שבקיצוניות תמוהה ודיבורים המביאים לידי גיחוך ושחוק הוא יגרום לקוראים להעדיף את עולם הישיבות (שהוא מייצג אותו במכתבו) על תורת בימ"ד הגר"א?
אני מסכים עם החברים לעיל שאין קשר בין עולם הישיבות של העשורים האחרונים לזה של העשורים שלפניהם, וכ"ש לוואלאז'ין שהיו לומדים שם דף ביום מכל הש"ס בלי חלוקה לעיון ובקיאות, והיה שיעור חומש כל בוקר ולא היה בין הזמנים ולא סדר מוסר ולא שיחות חיזוק, וגם צורת העיון היתה שונה לגמרי, ואפילו השפה והלבוש ('צביון הישיבה' החלק החשוב כיום), אה, וגם חינכו שם להיות תלמידי חכמים.
ר' לייב מאלין דיבר כמובן על לימודי חול.
מעבר לכך הוא מערב בין בית מדרש הגר"א להתנגדות לחסידות כאילו שההתנגדות לשניהם באה מאותו מקום, בעוד שאם יש קשר זה הפוך 180 מעלות, דווקא הנוטים לחב"ד וברסלב הם אלו שאמורים להתנגד לשם, ומי שרוצה שבחורים לא יטו מדרך ההשקפה הצרופה שרבותינו נלחמו בחב"ד וכדו' שישלח אותם לבית מדרש הגר"א.
הוא מניח יסוד שההתנגדות לכל דבר שהתנגדו אליו היתה כדי לא לשנות מצורת הישיבה (שנמשכת ברצף בבחי' טלפון שבור), בעוד שבאמת יש גם דעות של אמת ושקר (דבר שבאופן כללי קשה להכיל בחברון שם הכל לא חד משמעי).
כתבתי לעיל דברים ששמעתי ממרן הגראי"ל על זילברמן memberlist.php?mode=viewprofile&u=7277
הנקודה העיקרית שמכתבו המגוחך דווקא יגרום את הפעולה ההפוכה ממה שהוא מחפש, ובדיוק בגלל שהמשגיחים מדברים כך הבחורים מחפשים דברים אחרים.
כל מילה.
בהודעה מקודם כתבתי על החלחלה האוחזת בי כשאני רואה שאנשים כאלה מופקדים על חינוך הדור. היה מקום לומר שאדרבה, ככל שאלה יקצינו ויכבו וייבשו יותר - הבחורים יותר יראו את אשר לפניהם ויעשו חושבים לבד ויחליטו לבד אצל מי להתחנך ויגיעו בכוחות עצמם למקומות שכן יתנו להם תוכן מבוסס שמתאים להם (שזה בעצם מה שקורה ברקע של בימ"ד הגר"א) אבל כאמור, החלחלה עדיין ישנה. כי כל עוד שתהיינה ישיבות (לנגלה והלכה) לחוד - ובתי מדרש לאגדה לחוד - והם לא יתמכו אלה באלה ויסבירו כחלק מובנה מהשיטה מה מקומו וחלקו של כל אחד מהם בתמונה השלמה, אלא יבקרו זה את זה ויטענו זה כלפי זה ויתנגדו זה לזה (יש להרחיב במה שמוצאים כזאת כבר בחז"ל) - המצב הכללי בעצמו מאד לא בריא. תיווצר קיצוניות לכאן כמו לכאן, ושני בתי המדרש יפסידו מזה, ובעיקר הציבור יפסיד מזה ויצא מבולבל וניזוק בכל מיני אופנים. כנראה הזמן יעשה את שלו ויעצב משהו בסופו של דבר. ימים יגידו. כמו בכל דבר מעין זה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 48 אורחים