בזכות כל המזועזים על ה"השמצות" של הגננת המנוחה, וטוענים ש"זה לא היה ממש ככה" ועברו בדיקות (שכמובן לא יעילות) או היו מבודדים מבידוד (שקר עלוב, שהרי לא שומרים בבית על הכללים) הבנתי פשט יפה בהפטרה השבוע:
כְּבֹשֶׁת גַּנָּב כִּי יִמָּצֵא כֵּן הֹבִישׁוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה מַלְכֵיהֶם שָׂרֵיהֶם וְכֹהֲנֵיהֶם וּנְבִיאֵיהֶם
ולכאורה, הרי מדובר במידה טובה, שהרי כל העובר עבירה ומתבייש בה מוחלין על עוונותיו, ומדוע זה נאמר כתוכחה? אלא שהכוונה פשוטה. כולם עברו עבודה זרה בפרהסיא, "מספר עריך היו אלהיך יהודה", "תחת כל גבעה את צועה זונה", ולא זו בלבד, אלא שאם היו צועקים ככרוכיא על עבירה מסוימת, פתאום היו כולם מתביישים כ"בושת גנב כי ימצא", משל הכל בסדר, ומדובר רק על מקרה אחד ויחיד, וגם שם זה לא היה בדיוק כמו שאומרים, אלא היה היתר פלוני וכו', ותפסיקו להשמיץ...
הרי כולנו יודעים היטב את המצב בקרב מקומות מסויימים. אז תטענו שהקורונה היא גזירת שמד, או שכל הנפטרים הם זקנים שממילא מהוים מטלה על הציבור וכל הממהר במיתתם הרי זה משובח, כמנהג עמים נאורים באירופה, או בכלל כל הקורונה לא היתה ולא נבראה והיא רק שפעת או קלה ממנה. או שצריך לבחור בשיטת חיסון העדר. מה שתרצו. אבל לבוא ולתרץ תירוצים עלובים על סיפור מסוים? למאי נפקא מינה, כאילו זה המקרה היחיד וההפקרות המוחלטת לא חוגגת?! ומה משנה אם המקרה הספיציפי ההוא לא היה ממש בדיוק כפי שנכתב? גם להפר הכל בריש גלי, וגם כ"בושת גנב כי ימצא"?!