מקדש מלך כתב:במאמר הזה כתוב שברוקח לא מובא אפילו פירוש בעייתי אחד!!!
מקדש מלך כתב:במאמר הזה כתוב שברוקח לא מובא אפילו פירוש בעייתי אחד!!!
...כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים... ויש מפר' כשצרו על ארץ האמורי של סיחון ועוג ועל כרכים שבארץ כנען אז ישבו ישראל בסכות... כך ישראל עד שכבשו ארץ כנען, זהו 'כי בסכות הושבתי את בני ישראל' כשצרים את האומות, וכל זמן שלא כבשו וחלקו קורא יציאת מצרים... וזהו 'למען ידעו דרתיכם כי בסכות', שלא יחשבו - מאבתינו אברהם ויצחק ויעקב אנחנו יושבים בארץ, אלא ידעו שיצאו ממצרים וצרו על הערים ונתנם ביד ישראל
עיניו כיונים כתב:מקדש מלך כתב:במאמר הזה כתוב שברוקח לא מובא אפילו פירוש בעייתי אחד!!!
אכן, לא כתוב שהעתיק אחד מן הפירושים 'הבעייתיים' שנמצאו בפירושי ריה"ח הנדפסים, אך הכותבת מציינת (סוף עמ' 72 ואילך) שבמקום אחד הוסיף הרוקח מדיליה (לכאורה) על פירוש רבו ובכך צעד בדרך הפירושים 'הבעייתיים'.
וז"ל הרוקח הנוגע לנידון שלנו:...כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים... ויש מפר' כשצרו על ארץ האמורי של סיחון ועוג ועל כרכים שבארץ כנען אז ישבו ישראל בסכות... כך ישראל עד שכבשו ארץ כנען, זהו 'כי בסכות הושבתי את בני ישראל' כשצרים את האומות, וכל זמן שלא כבשו וחלקו קורא יציאת מצרים... וזהו 'למען ידעו דרתיכם כי בסכות', שלא יחשבו - מאבתינו אברהם ויצחק ויעקב אנחנו יושבים בארץ, אלא ידעו שיצאו ממצרים וצרו על הערים ונתנם ביד ישראל
הרי שהוא מפרש את הכתוב 'כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אתם מארץ מצרים' על הדור שעסק בכיבוש ארץ סיחון ועוג וארץ כנען, וטורח להסביר שכל זמן שלא סיימו את הכיבוש והחילוק של ארץ כנען עדיין נחשב זמן 'יציאת מצרים' והכתוב יכול להיאמר על זמן זה. אם סבר שהכתוב נאמר רק על זמן כיבוש ארץ סיחון ועוג, למה לו להפליג כל כך, היה יכול לומר שכל זמן שלא עברו את הירדן נקרא 'יציאת מצרים'.
.
מקדש מלך כתב:עיניו כיונים כתב:מקדש מלך כתב:במאמר הזה כתוב שברוקח לא מובא אפילו פירוש בעייתי אחד!!!
אכן, לא כתוב שהעתיק אחד מן הפירושים 'הבעייתיים' שנמצאו בפירושי ריה"ח הנדפסים, אך הכותבת מציינת (סוף עמ' 72 ואילך) שבמקום אחד הוסיף הרוקח מדיליה (לכאורה) על פירוש רבו ובכך צעד בדרך הפירושים 'הבעייתיים'.
וז"ל הרוקח הנוגע לנידון שלנו:...כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים... ויש מפר' כשצרו על ארץ האמורי של סיחון ועוג ועל כרכים שבארץ כנען אז ישבו ישראל בסכות... כך ישראל עד שכבשו ארץ כנען, זהו 'כי בסכות הושבתי את בני ישראל' כשצרים את האומות, וכל זמן שלא כבשו וחלקו קורא יציאת מצרים... וזהו 'למען ידעו דרתיכם כי בסכות', שלא יחשבו - מאבתינו אברהם ויצחק ויעקב אנחנו יושבים בארץ, אלא ידעו שיצאו ממצרים וצרו על הערים ונתנם ביד ישראל
הרי שהוא מפרש את הכתוב 'כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אתם מארץ מצרים' על הדור שעסק בכיבוש ארץ סיחון ועוג וארץ כנען, וטורח להסביר שכל זמן שלא סיימו את הכיבוש והחילוק של ארץ כנען עדיין נחשב זמן 'יציאת מצרים' והכתוב יכול להיאמר על זמן זה. אם סבר שהכתוב נאמר רק על זמן כיבוש ארץ סיחון ועוג, למה לו להפליג כל כך, היה יכול לומר שכל זמן שלא עברו את הירדן נקרא 'יציאת מצרים'.
.
ולמה לו לנסות בכח לאחר את הכתיבה לאחר ימי משה?! הרי לכל הדעות הגיוני יותר שמשה כתב את זה מאשר שנוסף אחר כך!
בכאן כתיב "לא יאזינו", ובהלל הגדול [=צ"ל: ובהלל המצרי] "לא ישמעו", לפי שמשה עשה זה ויסדו, כשהיו ישראל במלחמה היה משה מתפלל להקב"ה היה שומע תפילתו, והאזנה במקום קרוב, אבל לא ישמעו אינו לשון תפילה כי אם סיפור בעלמא, לכך נאמר לא ישמעו, ושמיעה בלשון רחוק.
עיניו כיונים כתב:מקדש מלך כתב:עיניו כיונים כתב:מקדש מלך כתב:במאמר הזה כתוב שברוקח לא מובא אפילו פירוש בעייתי אחד!!!
אכן, לא כתוב שהעתיק אחד מן הפירושים 'הבעייתיים' שנמצאו בפירושי ריה"ח הנדפסים, אך הכותבת מציינת (סוף עמ' 72 ואילך) שבמקום אחד הוסיף הרוקח מדיליה (לכאורה) על פירוש רבו ובכך צעד בדרך הפירושים 'הבעייתיים'.
וז"ל הרוקח הנוגע לנידון שלנו:...כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים... ויש מפר' כשצרו על ארץ האמורי של סיחון ועוג ועל כרכים שבארץ כנען אז ישבו ישראל בסכות... כך ישראל עד שכבשו ארץ כנען, זהו 'כי בסכות הושבתי את בני ישראל' כשצרים את האומות, וכל זמן שלא כבשו וחלקו קורא יציאת מצרים... וזהו 'למען ידעו דרתיכם כי בסכות', שלא יחשבו - מאבתינו אברהם ויצחק ויעקב אנחנו יושבים בארץ, אלא ידעו שיצאו ממצרים וצרו על הערים ונתנם ביד ישראל
הרי שהוא מפרש את הכתוב 'כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אתם מארץ מצרים' על הדור שעסק בכיבוש ארץ סיחון ועוג וארץ כנען, וטורח להסביר שכל זמן שלא סיימו את הכיבוש והחילוק של ארץ כנען עדיין נחשב זמן 'יציאת מצרים' והכתוב יכול להיאמר על זמן זה. אם סבר שהכתוב נאמר רק על זמן כיבוש ארץ סיחון ועוג, למה לו להפליג כל כך, היה יכול לומר שכל זמן שלא עברו את הירדן נקרא 'יציאת מצרים'.
.
ולמה לו לנסות בכח לאחר את הכתיבה לאחר ימי משה?! הרי לכל הדעות הגיוני יותר שמשה כתב את זה מאשר שנוסף אחר כך!
אם תנסה להבין את דבריו ולא רק להישאר בדעה הקדומה שלך, תבין.
מגמת הפירוש הזה היא להסביר את טעם מצוות הסוכה כאות וזיכרון לישראל ביושבם בארצם שלווים ושאננים ומתענגים על טובה, שיזכרו ש'גרים ותושבים' הם לפני ה' וכי הוא בעל הארץ והוא זה שהושיבם בה, ולא הייתה היא שלהם מעולם אלא היו צריכים להילחם ולכבשה, ועזרם ה' ומסר בידם את יושבי הארץ הקדומים, ועל כן עליהם לקיים את מצוותיו ובפרט את המצוות התלויות בארץ. כל זה מפורש בדברי הרוקח כפי שהבאתי בהודעתי (גם בחלק שלא ציטטת).
לאור זה תובן מגמת הפירוש לטעון שהפסוק מתייחס לכל זמן הכיבוש, עד תום כיבוש וחלוקת ארץ כנען, כדי להחיל את הטעם על כל נחלת בני ישראל, שכולה ניתנה להם מאת ה' ומחויבים הם במצוותיו בכל ארץ מושבם.
מה שנכון נכון כתב:גם לענ"ד נראה שכוונת הרוקח כפי שביאר הרב מקדש מלך.
...כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים... ויש מפר' כשצרו על ארץ האמורי של סיחון ועוג ועל כרכים שבארץ כנען אז ישבו ישראל בסכות... כך ישראל עד שכבשו ארץ כנען, זהו 'כי בסכות הושבתי את בני ישראל' כשצרים את האומות, וכל זמן שלא כבשו וחלקו קורא יציאת מצרים... וזהו 'למען ידעו דרתיכם כי בסכות', שלא יחשבו - מאבתינו אברהם ויצחק ויעקב אנחנו יושבים בארץ, אלא ידעו שיצאו ממצרים וצרו על הערים ונתנם ביד ישראל.
אוסיף עוד, כי ויזל הולך תדיר בדרכו של הראב"ד, שכתב 'ע"כ השגתי עד אשר יבוא טוב מזה'; וכן: 'ובחיי ראשי כל ימינו היינו טועים בדבר זה כמקל של סומין'. חזקה עליו שיחזור בו במהרה מכל מה שכתב במאמר הנ"ל. וראה את פיסקת הפתיחה במאמרו 'דעתם של פרשני המקרא בימי הביניים בשאלת חיבור ספרי המקרא', תרביץ, פד, תשעו.
חד ברנש כתב:מה שנכון נכון כתב:גם לענ"ד נראה שכוונת הרוקח כפי שביאר הרב מקדש מלך.
אז אולי תסביר לי אתה כיצד יש להבין את המילים שהוסיף הרוקח על פירוש החסיד? כי את הסברו של מקדש מלך לא הבנתי.
להזכירך הרוקח כתב:...כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים... ויש מפר' כשצרו על ארץ האמורי של סיחון ועוג ועל כרכים שבארץ כנען אז ישבו ישראל בסכות... כך ישראל עד שכבשו ארץ כנען, זהו 'כי בסכות הושבתי את בני ישראל' כשצרים את האומות, וכל זמן שלא כבשו וחלקו קורא יציאת מצרים... וזהו 'למען ידעו דרתיכם כי בסכות', שלא יחשבו - מאבתינו אברהם ויצחק ויעקב אנחנו יושבים בארץ, אלא ידעו שיצאו ממצרים וצרו על הערים ונתנם ביד ישראל.
באמונתו כתב:לגבי כ"י הנ"ל של עמוס גאולה, המיוחס אצלו לרוקח, חולק עליו בנימין ריצ'לר (מומחה עולמי כשמדובר בכ"י) מצ"ב, עמ' 89.
(ט) וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:
לפני זמן מה ביקרתי אצל הגאון הגדול ר' שלמה פישר שליט"א. בתוך הדברים שאלתי אותו מה לעשות לגבי ההדרת כה"י של פירוש הרוקח [=כת"י וטיקן 123] שבו כתוב שפר' ואלה המלכים נכתבה ע"י עזרא, והשיבני שיש להדפיס את הדברים ולציין את דמיונם לפירוש ריה"ח עה"ת, 'וכשם שזה נשאר מונח בצ"ע זם זה יונח בצ"ע'. שאלתי עוד האם אין לחוש שפושעים יכשלו בם, והשיבני 'מען צענזירט נישט ווייל פאר איינעם געפעלט נישט' ...
למעשה התברר לי שיש איזה פרופ' [=עמוס גאולה] שמתעסק בההדרת כה"י ושוב אין זה נוגע אלי, אבל היה חשוב לי לשמוע את גישתו של אחד מגדולי דורנו לנידון זה.
ע"כ מ"ש בשעתו.
אוסיף לך עכשיו שגם אני התעסקתי הרבה עם כ"י וטיקן 123, ואף שא"א להשבע בנקיטת חפץ שזהו פירושו המקורי של הרוקח, מ"מ הדבר מסתבר מאוד מאוד. יש בחיבור זה את הלשון 'ואני אלעזר בן יהודה'; אין לו את הריעותות שמחמתם סבורים שפירוש הרוקח הנדפס אינו שלו, ובמקומות הרבה מצאתי שהכתוב בחיבור זה מתאים ומשלים את דברי הרוקח בחיבורים אחרים.
הנה מקרה דומה. ריה"ח פירש את הכתוב בויקרא ב יג "מלח ברית אלהיך", דהיינו מלח סדומית שעליו נכרתה הברית בפרשת נצבים ובה נאמר "גפרית ומלח שרפה כל ארצה... כמהפכת סדם ועמרה". וביאר בנו ר' משה זלטמן שמשה רבינו ידע בנבואה שעתידה להיכרת ברית על אותו מלח וכתב ע"ש העתיד, ובאופן שני הוא מיישב שבאמת הטעם 'מלח ברית עולם' נוסף מאוחר יותר לכתוב בויקרא ב יג, ותחילה כתב משה רבינו "ולא תשבית מלח מעל מנחתך", ולבסוף אחר שכתב בפרשת נצבים "גפרית ומלח שרפה כל ארצה" וגו', "הוסיפוּ וכתבוּ (או שיש לקרוא הוסיפוֹ וכתבוֹ - היינו משה עצמו) מפ[נ]י מה מלח? מלח ברית אלהיך".
באמונתו כתב:לשונו: ואני אלעזר בן יהודה אינו ראיה, לפי שמצוי הוא בכתבי הראשונים, אשר מעתיקים דברי קודמיהם בלשונם ממש, אף כשכתבו הקודמים בגוף ראשון. מאידך, לשון המפורש בכ"י שם: מפי מורי הרב ר' יעקב בן רבי' יצחק הלוי ז"ל, שאינו מופיע אף פעם בכתבי הרוקח כאחד מרבותיו, סיבה חזקה היא לפקפק נגד הייחוס לרוקח, עיין ריצ'לר שם.
והרוקח כתב כשצרו על ארץ סיחון ועוג ועל כרכים שבארץ כנען אז ישבו בסוכות, וזה למען ידעו וכו', שלא יחשבו מאבותינו אנחנו יושבים בארץ, אלא ידעו שיצאו ממצרים וצרו על ערים [וכו'].
ולא מצאתי פתר אלא עפ"י מ"ש הרוקח הובא בספר אלי' רבה רס"י תרכ"ה שבמלחמות סיחון ועוג ושארי מלחמות ישבו בסוכות, ר"ל חוץ לאהליהם כסוכת הלוחמים ביום קרב יע"ש.
בברכה המשולשת כתב:באמונתו כתב:לשונו: ואני אלעזר בן יהודה אינו ראיה, לפי שמצוי הוא בכתבי הראשונים, אשר מעתיקים דברי קודמיהם בלשונם ממש, אף כשכתבו הקודמים בגוף ראשון. מאידך, לשון המפורש בכ"י שם: מפי מורי הרב ר' יעקב בן רבי' יצחק הלוי ז"ל, שאינו מופיע אף פעם בכתבי הרוקח כאחד מרבותיו, סיבה חזקה היא לפקפק נגד הייחוס לרוקח, עיין ריצ'לר שם.
לא מדוייק.
רבינו הרקח בעצמו מעתיק לפעמים את לשונות קודמיו כולל ציוני "מורי" (וכאן העתיק מתלמיד של רבינו יעב"ץ).
לעומת זאת, בהרבה מהעתקות כתבי רבינו הרקח הומר גוף ראשון בגוף שלישי
(למיטב זכרוני העיר על זה פרופ' ר' שמחה עמנואל הן בהקדמה שלו לדרשת הרקח לפסח (=מאמרו בתעודה על כתבי הרקח, עם עדכונים. ובמאמר מיוחד על תופעה זו)
תוכן כתב:יש להעיר, מקובל לחשוב שיש כאן מחלוקת בין הרמב"ם ובין פרשני אשכנז (ויוון). אבל האמת היא, שכבר לפני הרמב"ם הראב"ע הרגיש שיש להסתיר דעה זו, וזה מורה שגם לפני הרמב"ם הדעה הרווחת בכלל ישראל היתה שכל התורה מב-בראשית עד ל-ישראל, כל תיבה ואות ניתנה למשה מפי הגבורה.
תניא אידך: כי דבר ה' בזה - זה האומר אין תורה מן השמים. ואפילו אמר: כל התורה כולה מן השמים, חוץ מפסוק זה שלא אמרו הקדוש ברוך הוא אלא משה מפי עצמו - זהו כי דבר ה' בזה.
חד ברנש כתב:כן. הם לא הבחינו בבעייתיות של הפירוש. ממש ככה.
כי מאחר שהם לא הכירו את התופעה, הם פשוט קיבלו את הדברים בבחינת 'אין בודקין מן המזבח ולמעלה'. והא ראיה, שאף אחד לא שם לב לבעייתיות של הפירושים שהובאו ב'ציוני' (שנדפס לפני כחמש מאות שנה בערך) עד שנדפס פירושו של החסיד, שכדבר חדש עיינו בו יותר ונתגלו הקטעים הבעייתים.
גם יכול להיות, שבגלל שהם לא ידעו את שיטת חסידי אשכנז בעניין הם פשוט דחקו בעצמם לפרש את העניין שזה נבואה וכו', אבל אנו שיודעים את שיטת חס"א - הפשטות תורה את דרכה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 248 אורחים