ספר 'מערכת האלהות'

[נוטר הכרמים]

אחד מספרי הקבלה הקדומים הינו 'מערכת [ה]אלהות', הספר שלא נודע שם מחברו, זכה לפירוש 'מנחת יהודה' מאת ר' יהודה חייט, והוא מצוטט בדברי הבית יוסף בכמה מקומות להלכה (או"ח סי' כח; סי' קסז), בתשובות הרמ"א סי' ו, ובשל"ה הק' במקומות רבים.

אשמח לקבל מאת הידענים דפה פרטים על עניינו ותוכנו של הספר, ותקופתו של המחבר וכו'.

[עשוי לנחת]

אחד מספרי הקבלה הקדומים הינו 'מערכת [ה]אלהות', הספר שלא נודע שם מחברו, זכה לפירוש 'מנחת יהודה' מאת ר' יהודה חייט, והוא מצוטט בדברי הבית יוסף בכמה מקומות להלכה (או"ח סי' כח; סי' קסז), בתשובות הרמ"א סי' ו, ובשל"ה הק' במקומות רבים.

אשמח לקבל מאת הידענים דפה פרטים על עניינו ותוכנו של הספר, ותקופתו של המחבר וכו'.

כמדומני שר' ירוחם בקר ההדירו לאחרונה. אמור להיות שם מבוא מינימלי כדרכו.

[נוטר הכרמים]

אכן הר"י בקר ההדירו בשנת תשע"ג, עם מבוא קצר ובלתי מפורט כ"כ, מצוי באוצר. אשמח להעלאת המבוא וכן לפירוט נוסף.

[מה שנכון נכון]

מצו"ב מאוצר הגדולים.

מערכת האלו.PDF

(276.42 KiB) הורד 672 פעמים

[שטייגעניסט]

זכור לי שמחברו הינו ר' שם טוב בעל המגדל עוז, או אולי ר' פרץ מקרובייל, הלוא כן?

[בברכה המשולשת]

למיטב זכרוני הרב הנזיר זיע"א דן בספר זה בספרו קול הנבואה

[סכינא חריפא]

זכור לי שמחברו הינו ר' שם טוב בעל המגדל עוז, או אולי ר' פרץ מקרובייל, הלוא כן?

מיוחס לרבינו פרץ הכהן רבו של הריב"ש, אבל לא מתקבל כ"כ על הדעת לאור יחסו של הריב"ש לקבלה

[שטייגעניסט]

זכור לי שמחברו הינו ר' שם טוב בעל המגדל עוז, או אולי ר' פרץ מקרובייל, הלוא כן?

מיוחס לרבינו פרץ הכהן רבו של הריב"ש, אבל לא מתקבל כ"כ על הדעת לאור יחסו של הריב"ש לקבלה

מי זה הר"פ הזה? ומה לו עם הריב"ש?
זכור לי שהר' שם טוב בן שם טוב בעמ"ס מגדל עוז חיבור איזה ספר בקבלה, מישהו זוכר מהו ?

[חכם באשי]

הוא חיבר את ספר 'בדי הארון ומגדל חננאל'.

[מה שנכון נכון]

למיטב זכרוני הרב הנזיר זיע"א דן בספר זה בספרו קול הנבואה

קול הנבואה.PDF

(757.95 KiB) הורד 505 פעמים

[סכינא חריפא]

מי זה הר"פ הזה? ומה לו עם הריב"ש?
זכור לי שהר' שם טוב בן שם טוב בעמ"ס מגדל עוז חיבור איזה ספר בקבלה, מישהו זוכר מהו ?

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7% ... 7%94%D7%9F
רבי פרץ בן יצחק הכהן - רבנו פרץ, או הרפ"ך (ה'ס"ה 1304 - ה'ק"ל, 1370), היה מגדולי חכמי ספרד במאה ה-14, חברו של הר"ן ורבו של הריב"ש

[נוטר הכרמים]

יישר כח לכל המגיבים, ואף שעדיין לא באתי על סיפוקי באשר למבנה הספר וכו'.

[חיימקה]

כיצד ייתכן שאין הספר מוזכר כלל ב"שם הגדולים" להחיד"א, ואף לא הפירוש עליו של רבי יהודה חייט???

[מה שנכון נכון]

את זה תוכל לשאול גם על ספרים וגדולים נוספים שמנאם רמ"מ קרענגיל ב'פליטת סופרים', וכן על אחרים שלא נזכרו שם.
וגם על כל אלו שמנאם החיד"א בועד לחכמים ("שיירי שם הגדולים"), למה לא הזכירם כבר בשם הגדולים. [שה"ג שערך בן יעקב משלב ד' מהדורות שפרסם החיד"א].
ואם היינו זוכים להשלמות נוספות מהחיד"א אפשר שהיה מונה גם את ספר המערכת ופי' החיט יחד עם שאר גדולים וספרים שנשמטו ממנו בספריו הקודמים.

את רבנו פרץ רבו של הר"ן הוא מזכיר.

[אוצר בלום]

בשער השביעיות פרק י"ג מבאר החייט את מחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע בר"ה, ומסיים בלשון זה: כך שמעתי וראיתי כתוב למקובל, והשל"ה הק' במסכת פסחים תו"א בהגהה מביא דבריו בלשון זה: כך שמעתי וכך ראיתי למקובל.

האם נמצאת דרך לדעת מיהו המקובל המדובר?

[לבי במערב]

לא יתכן כי הכוונה למחבר? (רבנו פרץ הכהן?).

[תא חזי]

בשער השביעיות פרק י"ג מבאר החייט את מחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע בר"ה, ומסיים בלשון זה: כך שמעתי וראיתי כתוב למקובל, והשל"ה הק' במסכת פסחים תו"א בהגהה מביא דבריו בלשון זה: כך שמעתי וכך ראיתי למקובל.

האם נמצאת דרך לדעת מיהו המקובל המדובר?

לא יתכן כי הכוונה למחבר? (רבנו פרץ הכהן?).

'תורת השמיטות*' מקורה וביאורה בדברי חוג תלמידי הרמב"ן**, ובפרט בספר התמונה, אולי שם תמצא את מקור הדברים.***

*אגב, ראיתי רעיון מעניין בויקי (ערך תורת השמיטות - בהמכלול כל הערך שונה לגמרי), וז"ל: "הרב יצחק דמן עכו כתב בספרו 'אוצר החיים' (עמ' פג), שהשנים שלפיהן נספרות השמיטות הן שנים אלוהיות שכל יום מהן הוא אלף שנים רגילות.(על פי הפסוק 'כי אלף שנים' וכו') לפי חישוב זה, כל שנה אלוהית מקבילה ל-365,250 שנים רגילות (כי לפי תקופת שמואל שנה היא 365 ימים ורביע יום), וכל שמיטה היא 2,556,750,000 שנים. אם השמיטה הנוכחית היא השביעית, הרי שחלפו 15,340,500,000 שנים מבריאת העולם בפעם הראשונה עד בריאת העולם הנוכחי, מספר קרוב להשערות המקובלות היום במדע על גיל היקום". מסתמא משמש באפולוגטיקה וסמינריונים וכיו"ב.

**ואולי לזה וכיוצא בו כיוונו דברי הרח"ו (בהקדמתו לשער ההקדמות) וז"ל: "והנה כל ספרי המקובלים האחרונים שהיו אחר הרמב"ן ז"ל אל תקרב אליהם כי מן הרמב"ן ואילך נסתרה דרך החכמה הזאת מעיני כל החכמים ולא נשאר בהם כי אם קצת ענפי הקדמות בלתי שרשיהם ועליהם בנו המקובלים האחרונים ז"ל דבריהם בשכל אנושי ומעצמך תוכל לדעת לעמוד על המבחן כי המעיין החריף יוכל לכלול ולידע רוב הקדמותיהם וכלליהם בד' או ה' ימים וכל דבריהם כפל הענין במילות שונות וכל פרי הקדמתם היא היות י' ספי' נמצאות וחברו תלי תלים של ספר' בענין אשר כללות דבריהם יכתבו בב' או בג' קונטריסים ולא כן מצינו בראשונים" עכ"ל. וכן במקום אחר (איני זוכר כרגע היכן) דוחה האר"י את שיטת היובלות והשמיטות.

***אגב, יעויין שם בדברי החייט, ואולי אולי אפש"ל דמשם יתד ופנה לדברי האר"י בשעה"כ דרושי ר"ה שמחלק דרבי אליעזר ורבי יהושע אלו ואלו דא"ח, דזה מדבר בחיצוניות העולמות וזה מדבר בפנימיות העולמות (אלא שהחייט קורא לזה 'כח' ו'פועל') [והאר"י מביא בעוד מקומות את דברי המערכת והחייט, ולהעיר ממה שנתבאר שלא לסמוך ע"ד המקובלים שלאחר הרמב"ן].

[לבי במערב]

במקום אחר (איני זוכר כרגע היכן) דוחה האר"י את שיטת היובלות והשמיטות.

ראה 'שער מאמרי רשב"י' לאד"ר קלה, א. ספר הליקוטים פ' תשא וקדושים.

אך בסה"מ תרס"ח ע' מז: "האריז"ל . . מודה דהעולם הזה הוא שמיטה שני' והי' עולם קודם לזה העולם, אבל לא עולם גשמי". וראה בהנסמן בסה"ש תשמ"ט ח"א ע' 33 בשוה"ג.


כמובן, האריז"ל יכל לברור מתוך דברי המקובלים שאחר הרמב"ן; ולא בא מהרח"ו להזהיר אלא למי שאינו בערכו.