אם תפילה היא מזונו הרוחני של האדם (ריה"ל) הרי שתפילת ימים נוראים היא מזונו ממנו יסתפק לכל השנה (א"ל). ואם כך היא התפילה בכלל, מה נדבר ואיך נאמר את פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות, שעמם אנו מקבלים עול מלכותו יתברך ביום הכסא, ובהם עולה זכרונינו לטובה, ובתוכם אנו טומנים את המיית ליבנו וכיסופינו לאחרית הימים ולקץ הימין.
מזה כמה שנים, שאת תפילתי הדלה מלווה חיבורו של ידידי כנפשי אלוף נעורי גאון וחכם לב רבי אברהם משה הלוי רוט שליט"א, רב הצעיר בשכונת גבעת המבתר בירושת"ו.
בילקוטו זה טמן הראמ"ה ביאורים נפלאים על פסוקי המז"ש, מהם שמגלים סתומות, מהם שמפענחים צפונות, רובם ע"ד פשט ואף מקומו של הדרש לא נפקד. וכולם שווים לטובה שהם מאירים באור יקר ובהיר את הפסוקים כולם. כך נמשך הלב אחרי אמירתם, והמתפלל מוצא בהם הד לכל אשר בליבו, לקיווי, להאמנה, לתקווה, לבקשה, ולכל אשר מבקש הלב ביום האדיר הזה. סגולת אמירת הפסוקים מתוך הבנה ובהירות, מושכת גם מי שדעתו קצרה וחסרה, ואחר המילות נמשכים הלבבות, לבבות דורש ה'. ומי יתנה ערך וחשיבות, של כל עילוי וכל קרבה ביום נורא זה, כי אותה אנו מבקשים.
עתה הופיע החיבור בדפוס (אליו מתלווים כמה ציורים רבי הוד...). בראשו הציב המחבר את יעודו של החיבור, הבהיר את סגנונו המיוחד, וכמובן הרחיב על שיטתו שהיא מקיפה הרבה מעבר למה שנכתב כאן.
מטובו של המחבר רצ"ב מהדורה דיגטלית של החיבור. המבקש לרכוש את החוברת ימצא שם את פרטי המחבר.