אישצפת כתב:הגאון רבי יוסף משאש זצ"ל בספרו נחלת אבות (חלק ד א עמוד שסב) הביא את המעשה (המובא במדרש עשרת הדברות ובסדר הדורות ועוד) עם רבי מאיר שנכשל באשתו של רבי יהודה הטבח והורה רבו שיכפתוהו לפני האריות שיאכלוהו לכפרת עוונו. וכתב שהגיע לו זה בעבור שגירה יצר הרע באשתו לכך נתגרה בו יצר הרע. ולפי דגרם לה לחנוק עצמה לכך ראוי היה ליחנק ע"י אריות ונמרים ורק זכות תורתו וצדקתו עמדה לו וניצול מהם.
אוצר החכמה כתב:מה הכוונה לא מצאתי.
הנה הלינק לדיון בזה.
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=6334
לייטנר כתב:מסתבר שהיה מי שכבר עמד על הקשיים שעליהם עמד ר' איתם הנקין..."יש להביא כאן שבחורף של שנת תשנ"ד הייתי אצל מרן הגריש"א בביתו, ונתגלגל הדברים שהזכיר הרב לשבח את ברוריה אשתו של רבי מאיר, שלמדה הרבה מאד תורה, ואמרתי בזה לרב, שהרי סופה של ברוריה היה במעשה לא טוב המבואר ברש"י בעבודה זרה דף י"ח ע"ב. וכמדומה שהרב הגיב על זה, שהמעשה לא היה ולא נברא, ואמר הרב את זה בנחרצות טובא.
וצריך ביאור בכוונתו, שהרי מפורש מעשה זה ברש"י בעבודה זרה דף י"ח ע"ב, וביותר שפירש רש"י שלמעשה זה כוונת הגמרא עצמה שם. וכנראה דסבירא ליה להגריש"א שתלמיד טועה הכניס הדברים אלו בנוסח של רש"י ולא כתב רש"י דבר זה מימיו.
ושורש טעמו לזה, כנראה מפני שלא יתכן בשום אופן כזה מעשה, חדא שהרי היה אסור לרבי מאיר באיסור חמור לעשות כזה מעשה, ועוד דלא יתכן על ברוריה שנהגה ככתוב שם. והנה שמעתי רבים שמתקשים בדברי רש"י איך יתכן שעשה רבי מאיר מעשה שלכאורה נוגד טובא את ההלכה, ובדברי הרב מתיישב הכל".
'דברי יעקב - בתשובות הגרי"ש' לרבי יעקב עדס, עמ' רס"ג.
ישבב הסופר כתב:הרבנית דייויד בת הג"ר יצחק הוטנר זצ"ל ונו"ב של הג"ר יונתן דייויד שליט"א, נקראת ברוריה.
עובר ושב כתב:באמת קשה כיצד רבים התעלמו ולא העירו על מקורו של רש"י, מאין יצא הסיפור הזה. ועוד שרש"י דרכו לציין מקור כשמביא משהו מחודש כזה.
תורת המן כתב:עובר ושב כתב:באמת קשה כיצד רבים התעלמו ולא העירו על מקורו של רש"י, מאין יצא הסיפור הזה. ועוד שרש"י דרכו לציין מקור כשמביא משהו מחודש כזה.
אינו אמת כלל.
הרבה פעמים כשהגמ' אומרת 'כההיא מעשה' וכיו"ב, רש"י מביא המעשה בלי מקור.
ובדר"כ הטעם הוא, כי "המקור" הוא מקור רוב דברי רש"י, ר"ל שקיבל מרבותיו.
תורת המן כתב:עובר ושב כתב:באמת קשה כיצד רבים התעלמו ולא העירו על מקורו של רש"י, מאין יצא הסיפור הזה. ועוד שרש"י דרכו לציין מקור כשמביא משהו מחודש כזה.
אינו אמת כלל.
הרבה פעמים כשהגמ' אומרת 'כההיא מעשה' וכיו"ב, רש"י מביא המעשה בלי מקור.
ובדר"כ הטעם הוא, כי "המקור" הוא מקור רוב דברי רש"י, ר"ל שקיבל מרבותיו.
למשל:
תענית דף ח. ד"ה מחולדה ובור, שבת נו: ד"ה נתן צוציתא, וסנהדרין מד: ד"ה דבעיא מוכסא.
אלו כתבתי רק לדוגמא בעלמא ממה שזכרתי כעת, וכמדומני שרש"י רגיל בזה מאוד, ויבוא הבקיאים ממני ויציין.
אדרבה, תחושתי שכמעט אינו מן הנמצא למצוא מקורות ברש"י, ולכל היותר, 'באגדה מצאתי' ותו לא.
בברכה המשולשת כתב:תורת המן כתב:עובר ושב כתב:באמת קשה כיצד רבים התעלמו ולא העירו על מקורו של רש"י, מאין יצא הסיפור הזה. ועוד שרש"י דרכו לציין מקור כשמביא משהו מחודש כזה.
אינו אמת כלל.
הרבה פעמים כשהגמ' אומרת 'כההיא מעשה' וכיו"ב, רש"י מביא המעשה בלי מקור.
ובדר"כ הטעם הוא, כי "המקור" הוא מקור רוב דברי רש"י, ר"ל שקיבל מרבותיו.
לענ"ד הנקודה היא אחרת. כמעט בכל ממעשים שמביא רש"י יש מקור שידוע לנו, או שרש"י מציין מקור בצורה שמאפשרת לדעת מה מקורו, וכאן לא.
ודעתם של נשים קלה, ובכאן לא אמרינן חוץ, כמו שאמרה ברוריה אשת ר"מ "חוץ מברוריה", כמוזכר בע"ז.
י. אברהם כתב:שלשלת הקבלה
אהרן תאומים כתב:חזרה גנרלית על דברי הנקין ואף השמטות בכיוון אחד בלבד כפי הנאמר סימון מטרה ואחר החץ, תכלית אין כאן שום חדש
זאב ערבות כתב:מספר יחודי שלא כ"כ ידוע בשם שלי ושלכם שלה הוא - נשות חכמי המשנה והתלמוד מאת ברוריה בן שחר, אחותו של רב יואל קטן, קדומים תשפ"א)
אשי ישראל כתב:הרבנית ברוריה בן שחר, אשת חבר לראש הישיבה.
אהרן תאומים כתב:חזרה גנרלית על דברי הנקין ואף השמטות בכיוון אחד בלבד כפי הנאמר סימון מטרה ואחר החץ, תכלית אין כאן שום חדש, והצורך כביכול לסבר לאוזנינו את התנהגותה של ברוריא ורבי מאיר באמות המידה שלנו, וכי מדוע שלא נדרש גם להסבר על רבי חייא בר אשי שג"כ ניסה להתאבד מפני נדנוד של חטא תיאורתי ראה קידושין פא ע"ב , ושוב מזכיר לעיין במאמרי שבשירשור זה וכן דיון עליו כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 90#p551575
זאב ערבות כתב:אשי ישראל כתב:הרבנית ברוריה בן שחר, אשת חבר לראש הישיבה.
איזו ישיבה?
בברכה המשולשת כתב:אהרן תאומים כתב:חזרה גנרלית על דברי הנקין ואף השמטות בכיוון אחד בלבד כפי הנאמר סימון מטרה ואחר החץ, תכלית אין כאן שום חדש, והצורך כביכול לסבר לאוזנינו את התנהגותה של ברוריא ורבי מאיר באמות המידה שלנו, וכי מדוע שלא נדרש גם להסבר על רבי חייא בר אשי שג"כ ניסה להתאבד מפני נדנוד של חטא תיאורתי ראה קידושין פא ע"ב , ושוב מזכיר לעיין במאמרי שבשירשור זה וכן דיון עליו כאן viewtopic.php?f=53&t=46103&hilit=%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94+%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90#p551575
הודעה פרטית שקבלתי ע"מ להכניסה:
הרבנית ברוריה בן שחר עסקה בנושא נשים בתלמוד ובימי חז"ל כבר לפני עשרות בשנים (כך שמעתי מבנה שליט"א כבר לפני שנים) אלא שאת ספרה הוציאה לאור רק לאחרונה. לכן מגוחך לטעון שהיא חוזרת על דבריו של הרב איתם הי"ד, שכן היא כתבה את הדברים הרבה לפני שהרב איתם נדרש לנושא.
מאד יתכן שהיא הגיעה למסקנות דומות לשלו בלי קשר לדבריו.
זאב ערבות כתב:כפי שצויין יש שני אשכולות מקבילים לבירור אמיתות מעשה ברוריה, וללא שום סיבה מיוחדת בחרתי באשכול זה להעלות קובץ מספר יחודי שלא כ"כ ידוע בשם שלי ושלכם שלה הוא - נשות חכמי המשנה והתלמוד מאת ברוריה בן שחר, אחותו של רב יואל קטן, קדומים תשפ"א). בפרק על ברוריה היא מיחדת כמה דפים לבירור המעשה ויתכן מאוד שנעזרה אף במה שמובא בפורום (וראוי לראות את הערת הרב יעקב אריאל בסוף המאמר).
בכל אופן כידוע יש כמה ספרים על נשות התנ"ך אך לא ידוע לי ספר מיוחד לנשים הנזכרות בתלמוד.
פרנקל תאומים כתב:וגם אחותה הצעירה של הרבנית אסתר הורביץ תחי' אשת הג''ר יעקב זצ''ל ראש ישיבת אופקים..
וגם אחותה של מרים סמואל שחיברה את הספר "נשים בתנ"ך".
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 194 אורחים