צופה_ומביט כתב:וכלומר, שלכאורה בעלי הנגלה ובעלי הנסתר נחלקו כאן לשיטתם. וגם בזה - כמו בכל כה"ג - הלכה כנגלה ולא כנסתר.
סעדיה כתב:צופה_ומביט כתב:וכלומר, שלכאורה בעלי הנגלה ובעלי הנסתר נחלקו כאן לשיטתם. וגם בזה - כמו בכל כה"ג - הלכה כנגלה ולא כנסתר.
צופה_ומביט כתב:במחשבה שניה זה יותר מזה. הטענה שם היא שלא יתכן שהלכה כבעלי הנגלה נגד הנסתר שא"כ ייצא שהמקובלים יהיו נגד התלמוד הנגלה וזה לא יתכן. [משא"כ יתכן שהלכה כבעלי הנסתר כי בזה אין טענה על בעלי הנגלה שדבריהם אינם כנסתר].
לאמור: בעלי הנגלה אינם תלויים בנסתר, אבל בעלי הנסתר תלויים בנגלה...
נוטר הכרמים כתב:אראל כתב:מישהוא יסביר לי על מה יצא עתה הקצף
החומש הזה עם הפירוש 'פשוטו של מקרא' כבר ראה אור מלפני שבע שנים!! [בדקתי היום בשער הספר, זה נדפס כבר בשנת תשע"ה לפ"ק]
ואיפה היו המוחים מן אז ועד הנה??
לא הבנתי את הטענה,
המוחים עובדים אצל מישהו?
הפליאה היא על אלו שאינם מוחים היאך לא נתנו לבם לבעייתיות הרבה שישנה בחלקים מן החיבור, כפי שמפורט כאן.
גם אם נחליט שאין זה 'כצעקתה' מכלל ביקורת רצויה ודאי לא יצאה.
אראל כתב:מישהוא יסביר לי על מה יצא עתה הקצף
החומש הזה עם הפירוש 'פשוטו של מקרא' כבר ראה אור מלפני שבע שנים!! [בדקתי היום בשער הספר, זה נדפס כבר בשנת תשע"ה לפ"ק]
ואיפה היו המוחים מן אז ועד הנה??
גימפעל כתב:https://www.kolhalashon.com//New/Media/PlayShiur.aspx?FileName=32461231
איכו השתא רגע אדבר בענין הדרשות בקצור אמיץ. הנה בחלק הפלפול והמשא ומתן להוראה כמעט רבני ישראל האמתיים בלכתם ילכו דרך הש"ס וכל הגאונים והפוסקים. אלא שלבן של ראשונים כפתח אולם וקרובים להוראה ואח"כ צריך יותר טורח ע"ד מה שפירשתי בעניותי במאמר "במחשכים הושיבני וכו'" ואכמ"ל. אך בחלק הדרשות נשתנו אופניהם וסדריהם למיניהם והיודעים בהם יתנו עדיהם למראה עיניהם.
הלא מראש בהיות ישראל בספרד היו הדרשות בחקירות וסברות ישרות היו לברו"ת פשטי המקראות כדרשות הר"ן הידועות הנז' והם לתלמיד הרמב"ן. וס' הנחמד עקידת יצחק וס' הבהיר תולדות יצחק ודומיהם. ואחר זה נטו מאד אחרי הפילוסופיא וחכמת הטבע והיו מפרשים פסוקים ומאמרים בזה. וזה המין נתבטל לגמרי וראיתי בגניזות דפוס מכמה ספרים נדפסים בדרך זה וכמה מאות ספרים ראיתי בביבליאוטיקא של פאריץ (פאריז) כ"י ממין זה וקרוב שבאו שם מספרי גרוש ספרד. וכל ספרים אלו אבד סבר"ם ונשכח זכרם. ובתר כל אלין קמו רבים בתורה לפרש עפ"י הקדמת רז"ל ורמזי חכמה ומוסר ומהם המפרש הגדול באחרונים רבינו מהר"ם אלשיך ואחריו כל ישרי לב.
ואחר כל השבח הזה התחילו לפרש ע"פ הדין כמו מהראנ"ח ומהרימ"ט והחזיקו בדרך זה הולך וחזק מאד עד היום הזה. אמנם היו איזה דרשנים אשר חשבו לבנות מצודים בהקדמות תלויות ודחיות ומהם עשו חי"ל לפרש מאמרים ולעשות חילוקים. וכבר צווחו עליהם זרע ברך והרב של"ה. ולא עוד אלא יש בודה מאמר מלבו ואומר שהוא פליאה ועולים ויורדים בו בכמה תלוליות וקשרים שאינם של קיימא ובית עכביש מבטחם. וכבר שאל חכם אחד ממורנו הרב מהר"א יצחקי שיפרש לו מאמר תמוה והרגיש הרב אשר בדאו מלבו ואמר לו תימה עליך שעם סוף המאמר מתפרש יפה הכל. ויש מי שתולה מאמרי הילקוט זה בזה וקושר קשריו מעדו אשריו כאשר ראיתי בעיני. וזה שקר כי ארבע מאמרי הילקוט שדרש כל א' ממדרש אחר וקבצה בילקוט ונפל היסוד. ואם הכונה על מחבר הילקוט הס כי לא להזכיר. ויש דורש שגונב פשטים ואומרים על שמו ואחר ימלא פיהו חצץ. ויש משתבח להזכיר מס' מ"ה ושמעתי דורש א' שלא הזכיר כ"א ספרי חדושים ונשא שמותם. וכשסיים אמרתי בקול זכות מי שזכר יגן עליו. וזאת לדעת שהדורש לא יחליט הדברים רק בדרך אפשר ויהיו ההקדמות אמתיו' שאז אפילו שהפ' או המאמר לא כוונו לזה כל שהענינים אמתיים יהיו דרך אסמכתא. ויש כמה חלקים כענינים אלו וזה א' ממאה להזכיר למי שיש בו יראת ה' ומודה על האמת. והכל בקצור נמרץ.
ובאזנינו שמענו כי זאת לפנים בפולין היו הדרשנים נוהגים לדרוש מאמרים תמוהים בהקדמות תוס' ופוסקים וחריפות. ועתה חזרו מקצתם לדרוש פשטים פשוטים. וכמה מהם שקורין בכל שבוע ס' אור החיים להרב המופלא ח"ק מהר"ח ן' עטר ז"ל ומחבבין את דבריו כי הם על פי הפשט.
שהכונה שעיקר פירוש התורה הוא פירוש רש"י, אבל צריך את 'הפשטות המתחדשים בכל יום' לצורך הדור.ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פרושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום.
איש_ספר כתב:אולי תלמידו חברינו הליטוואק, יזכנו בתמלול משיחתו?
בריה נמוכה כתב:
וכמו שחידשו בבית מדרשו של הגר"ל מינצברג ללמוד הפשוטו של מקרא מתוך רגש דקדושה מתוך רוממות התורה
בריה נמוכה כתב:אראל כתב:מישהוא יסביר לי על מה יצא עתה הקצף
החומש הזה עם הפירוש 'פשוטו של מקרא' כבר ראה אור מלפני שבע שנים!! [בדקתי היום בשער הספר, זה נדפס כבר בשנת תשע"ה לפ"ק]
ואיפה היו המוחים מן אז ועד הנה??
פשוט מאוד
בזמן הדפסתו היה בתקופת ר' לייב מינצברג ועוסקי פשש"מ היו בבית מדרשו בעיקר
על כן לא יצאו כמובן נגד זה
לאח"כ בשנת תשע"ט שהתפרסם בית מדרש הגר"א ושעורי הרב פייבלזון
שעוררו התנגדות נמרצת אצל חלק מגדו"י
שוב עלה על שולחן הביקורת ספר זה וראו שהוא נוטה לכיון של הנ"ל
ע"כ יש שיצאו נגד זה
לבציבור החסידי למשל שאין שום שייכות לבתי המדרש הנ"ל וממילא אין מבינים כלל על מה יצא הקצף
עושה חיל כתב:נתון מעניין אשר בידי, קשור לכמה הודעות כאן:
מתוך כאלף המנויים של 'פשטות', ישנם לא מעט מחסידי סאטמר שבארה"ב, ויש עמי גם לפחות שם אחד ממורי הצדק שם.
מעניין שדווקא אצל החסידים וההונגריים, ועוד סאטמר, קיים רצון מלא אידשקייט ללמוד גם ע"ד פשש"מ.
ודווקא אצל הליטאים (אלו הטוענים המשך לרב שך), קיימת דיכוטומיות בנושא זה...
בתוך הגולה כתב:בעקבות הפולמוס שהתלקח יצאתי לחפשו באוצרות בתי כנסיות ומדרשות שבסביבותיי.
מתוך כ-12 אוצרות ספרים מצאתיו בחמשה מהם, כולם בבתי כנסיות חסידיים! (וזו חלוקת שבעת האחרים: א' חסידי, א' ספרדי וחמישה 'ליטאיים' 'דגל התורה'))
איני טוען כמובן שמסלול ההליכה שלי יכול לייצר סטטיסטיקה (וגם לרבות מש"כעל המצוי בביה"ד בעלז) אבל מעניין אותי מה התרשמות שאר החברים כאן.
אראל כתב:עושה חיל כתב:נתון מעניין אשר בידי, קשור לכמה הודעות כאן:
מתוך כאלף המנויים של 'פשטות', ישנם לא מעט מחסידי סאטמר שבארה"ב, ויש עמי גם לפחות שם אחד ממורי הצדק שם.
מעניין שדווקא אצל החסידים וההונגריים, ועוד סאטמר, קיים רצון מלא אידשקייט ללמוד גם ע"ד פשש"מ.
ודווקא אצל הליטאים (אלו הטוענים המשך לרב שך), קיימת דיכוטומיות בנושא זה...
לא ראיתי כעת שום קשר בין המערכה נגד פשש"מ ל'סטמר'
אבל בפשטות, הסאטמאר רב הטיל דגש מיוחד שהתלמידים ילמדו ויסיימו חומש רש"י בכל שבוע, וכמו שקיבל ע"ז בילדותו הוראה מיוחדת מהרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא זצ"ל, כידוע בין אנ"ש
והרמז מסייע להפשוטו, וטעם הפשוט מסייע לטעם הנכבד, ואלו ואלו דברי אלקים חיים, וכן דרכי לפרש בכל מקום.
דברי יואל, פרשת אמור עמ' קפגאך הנה כללא אית לן דהפשט והדרש צריך שיהיו מקושרים בכל מקום.
בתוך הגולה כתב:בעקבות הפולמוס שהתלקח יצאתי לחפשו באוצרות בתי כנסיות ומדרשות שבסביבותיי.
מתוך כ-12 אוצרות ספרים מצאתיו בחמשה מהם, כולם בבתי כנסיות חסידיים! (וזו חלוקת שבעת האחרים: א' חסידי, א' ספרדי וחמישה 'ליטאיים' 'דגל התורה'))
איני טוען כמובן שמסלול ההליכה שלי יכול לייצר סטטיסטיקה (וגם לרבות מש"כעל המצוי בביה"ד בעלז) אבל מעניין אותי מה התרשמות שאר החברים כאן.
עושה חיל כתב:נתון מעניין אשר בידי, קשור לכמה הודעות כאן:
מתוך כאלף המנויים של 'פשטות', ישנם לא מעט מחסידי סאטמר שבארה"ב, ויש עמי גם לפחות שם אחד ממורי הצדק שם.
מעניין שדווקא אצל החסידים וההונגריים, ועוד סאטמר, קיים רצון מלא אידשקייט ללמוד גם ע"ד פשש"מ.
ודווקא אצל הליטאים (אלו הטוענים המשך לרב שך), קיימת דיכוטומיות בנושא זה.
זה גם מסביר קצת את 'העדה', שלא חשבו שיש בחומש יותר מדי בעיה.
דודי צח כתב:א.
אצל החסידים, אין תערובת ובלבוליזציה בין פשט לדרש. הם יודעים היטב כי רוב תורת האדמורי"ם וההייליגע ספרים, עוסקת בדרש וברמז, ואף רוב האנ"ש החסידיים משתעשעים ומלהיבים את נפשם בכל מיני וורטים ורמזים. אך אלה גם אלה יודעים כי 'פשוטו של מקרא' הוא משהו שונה ממה שהם רגילים אליו, ואלה מהם אשר רוצים להבין את המקראות לפי פשוטם - יודעים אל נכון, כי הספר 'פשוטו של מקרא' עושה להם עבודה קלה ונבחרת ומוקפדת.
אין הם 'קונים' בטבעיות את כל דברי המלעיזים.
ומכאן גם הצימאון הגדול לחומש פשש"מ ברחבי ארצות הברית החסידית בפרט. כפי שמעידים המשווקים.
לעומתם אצל הליטאים, היות שלא קיים פירוד טבעי ומובן בין פשט לדרש, אין בהם חוש הבדלה טבעי להבין, מה הפשט הפשוט ומהו הקוועטש והדרש והחמימות, שהוסיפו לנו רבותינו קדמונינו. אשר להם לאו 'פשט' ייקרא.
כל צורב ליטאי הורגל לשמוע שיחות שהן 'קרובות לפשט', כאשר מדייקים עם כל העמקות הישיבתית באיזה מעשה אבות, ומוציאים כל מיני הרגשים מוסריים והשקפתיים, כאשר אין קו ברור ומבדיל בין אמיתה של תורה לרעיונותיה של תורה.
כך גם קיימים מערכות תורניות, במסורת הספרות הרבנית, שכל ויכוח בין אליעזר לבתואל - נעוץ באיזו מחלוקת רבי אמי ורב אסי, הקצות והנתיבות. כך, ההלכה-הלומדות-והמקרא משמשים בעירבוביה תרתי משמע. והצעירים שגדלו על הברקות חריפות מראשי ישיבות מהדורות הקודמים, גם כן לא יבדילו בין פשט לרעיון, בין אמיתיות אמיתית לאמיתות רעיונית. כך שכל המושג 'פשוטו של מקרא' לא נתברר כל צרכו בערוגת הישיבות הליטאיות.
שכן כאשר עולם הרעיונות די קרוב לעולם הפשט, שוב לא ניכרים היטב ההבדלים לכולם.
לכן, כל ביקורת על הספרים החדשים ברוח פשש"מ, יכולה להתקבל ביתר עוז וביתר חריפות.
ב.
מכיון שהדרשה הראשונה כנגד החומש היתה ע"י הגרב"ש דויטש, אשר למרות היותו כיום בפלג מיעוט בקרב הציבור הליטאי, אולם הרזומה שלו, כאורטוריה בענייני ספרים וסופרים, נותנת לו משקל חשוב, גם בקרב הציבור המיינסטרים.
לפיכך, למרות כל מיני דברים מביכים הפעם, ועל כולנה, אשר המערכה נתייסדה עם ציטוטים וטענות שהתבררו כעבור יום, כבלתי נכונות, וכהשערות. אולם המקהלה התחילה להתקהל, והשאר היסטוריה.
אכן, אצל החסידים, אין להם שום מושג ירוק, איך להתייחס לאנשים בעלי המערכה. אין להם שום משקל פעיל ומכריע בקרב הקהל הפשוט הצמא ללמוד את המקרא בפשוטו.
ג.
כל המושג לצאת כנגד אישים ידועים יותר וידועים פחות - ככופרים/אפיקורסים הוא משהו שהעולם הליטאי יותר הורגל אליו.
בקרב חסידים יש מצד אחד שמרנות ודבקות יתר למסורת, אך היות וכל חסיד יודע ועד שיש עוד עשרות חסידויות סביבו, ולכל אחת משנה סדורה משלה, אין הוא יוצא לפסוק כנגד אישים פלוניים כי הם כופרים ומפוקפקים. כי התורה עגולה ופתוחה ואינה אחת. והמאמר 'שבעים פנים לתורה' תוסס וחי בקרב כל אחד.
ההסתכלות של שחור ולבן - היא יותר מורגלת בקרב הליטאים; פלוני צדיק, פלוני כופר; פלוני זקן ממרא; פלוני אשמדאי; פלוני מעביר על הדת; פלוני איש מופת; פלוני סנילי; פלוני חכם מכל אדם; פלוני אפקינן ליה מבי מדרשא; פלוני שונא; פלוני מחבל; פלוני מזרחניק; פלוני ציוני......
וכל מערכה עם הרבה דם ויזע.
קל הרבה יותר להרוג מפעל חיים, במחי כמה קריאות והדגשות - - -
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 96 אורחים