במסתרים כתב:עוד אינני מבין. כל מפרש כתב ספר שלם לפי דרכו, אבן עזרא, רשב"ם, ספורנו, רלב"ג, ובאחרונים הכתב והקבלה, רשר"ה, העמק דבר וכו'.
המבארים החדשים לא נחה דעתם בשום ספר בכללותו שאז היו נוטים אחריו בכל מקום (אם לא כשלא כתב כלום) אלא סללו דרך חדשה לעצמם לפרש התורה איך שנראה להם, כאן לפי מפרש זה וכאן לפי אחר.
וכאן הבן שואל:
א. נמצא שלפנינו פירוש חדש ומחודש לא שערוהו אבותינו. (האם נתפרש זה בספר? מה גדלו הכותבים עלומי השם להכריע? איך נסמוך עליהם בעינים עצומות?)
ב. אם הכל תלוי בעיני הלומד ומה שנראה לו כקריאה הפשוטה בפסוק, מה יועיל לי שהם חושבים על פירוש אחד כפשוט אם לי נראה כפירוש אחר? במלים אחרות מה זה השם הגדול והעטרה הנוראה שענדו לראשם לאמר ראה זה פשש"מ?
ועוד מלין. אם נלך בדרך זו שאנחנו נחליט מה פשוט, ובכל מקום נתלו באילן גדול אחר לפי המזדמן שכיוונה דעתו לדעתם, למה לנו לטרוח בכלל ללכת אחרי המפרשים המקובלים ולא די לי בקריאה לפי הבנתי הדלה, או כלך לדרך זו שיש לראות גם איך פירשו אותם שאינם מקודשים שמסתמא יש להם הצעות יפות פה ושם.
במסתרים כתב:חסרון אחד גדול נ"ל בספר שלא ראיתי מדברים עליו.
ועוד אינני מבין. כל מפרש כתב ספר שלם לפי דרכו, אבן עזרא, רשב"ם, ספורנו, רלב"ג, ובאחרונים הכתב והקבלה, רשר"ה, העמק דבר וכו'.
המבארים החדשים לא נחה דעתם בשום ספר בכללותו שאז היו נוטים אחריו בכל מקום (אם לא כשלא כתב כלום) אלא סללו דרך חדשה לעצמם לפרש התורה איך שנראה להם, כאן לפי מפרש זה וכאן לפי אחר.
וכאן הבן שואל:
א. נמצא שלפנינו פירוש חדש ומחודש לא שערוהו אבותינו. (האם נתפרש זה בספר? מה גדלו הכותבים עלומי השם להכריע? איך נסמוך עליהם בעינים עצומות?)
כמובן שיש לחלק בין הנידונים, ומ"מ העתקתי כי יש דמיון בטיעון.ועוד נראה לפע"ד, דבתפלה מסודרת ע"פ פסוקי תנ"ך, ומכ"ש ספר תהילים עצמו, אין לדמות ולהשוות התרגום אשכנזי עם לה"ק, כי ידוע שבפסוקי המקרא רבו הפרושים, גם לבעלי פשט הראשונים כרש"י, ראב"ע, רד"ק, רלב"ג, רמב"ן ודומיהן, והמבאר בחר לו מה שהיא נאות בעיניו, ואפילו בפסוק אחד מקצתו פעמים כראב"ע ומקצתו כרד"ק כפי שהיא נאה לצחות הלשון, ובכה"ג וודאי אין ברירה, דלמה נסמוך על ברירת המבאר, אף שהוא חכם מחכמי הלשון בזמנינו. ומה גם דבין המבארים ומתרגמים עצמם יש מחלוקת, וכל אחד יבאר בתכונה אחרת לפי כחו בהלשון, על כן ראוי ונכון להתפלל בלשון הקודש הכולל כל הפירושים, והיודע לכוון לפי הכרחו בפירושים, עכ"פ התפלה עצמה בלשון הקודש סתמה כולל כל הפירושים, ויהיו לרצון אמרי פיו.
יושב_ודורש כתב:דיברתי עם הנכד של הגר״א שלעזינגר ואמר לי שבמכתבו של זקנו אינו מזכיר כלל את הרב אורי הולצמן, ומה שכתב בעניין אקדמיה וכו׳ כוונתו היה למשה מנדלסון (!)
האם מישהו יכול להעלות המכתב לכאן?
איש_ספר כתב:[אין שום מאום בגנותו של איש אלא ציון ביבליוגרפי מעניין על שינויים בין המהדורות ותל"מ. מחקתי הודעות שנכתב בהם דברי גנאי על אישים שננקבו בשמם]
איש_ספר כתב:במסתרים כתב:חסרון אחד גדול נ"ל בספר שלא ראיתי מדברים עליו.
ועוד אינני מבין. כל מפרש כתב ספר שלם לפי דרכו, אבן עזרא, רשב"ם, ספורנו, רלב"ג, ובאחרונים הכתב והקבלה, רשר"ה, העמק דבר וכו'.
המבארים החדשים לא נחה דעתם בשום ספר בכללותו שאז היו נוטים אחריו בכל מקום (אם לא כשלא כתב כלום) אלא סללו דרך חדשה לעצמם לפרש התורה איך שנראה להם, כאן לפי מפרש זה וכאן לפי אחר.
וכאן הבן שואל:
א. נמצא שלפנינו פירוש חדש ומחודש לא שערוהו אבותינו. (האם נתפרש זה בספר? מה גדלו הכותבים עלומי השם להכריע? איך נסמוך עליהם בעינים עצומות?)
בהשגח"פ ראיתי עתה דברי מהרמ"ב ב'אלה דברי הברית' אלטונא תקע"ט,(עמ' יג) כנגד תפילה בלשון אשכנזכמובן שיש לחלק בין הנידונים, ומ"מ העתקתי כי יש דמיון בטיעון.ועוד נראה לפע"ד, דבתפלה מסודרת ע"פ פסוקי תנ"ך, ומכ"ש ספר תהילים עצמו, אין לדמות ולהשוות התרגום אשכנזי עם לה"ק, כי ידוע שבפסוקי המקרא רבו הפרושים, גם לבעלי פשט הראשונים כרש"י, ראב"ע, רד"ק, רלב"ג, רמב"ן ודומיהן, והמבאר בחר לו מה שהיא נאות בעיניו, ואפילו בפסוק אחד מקצתו פעמים כראב"ע ומקצתו כרד"ק כפי שהיא נאה לצחות הלשון, ובכה"ג וודאי אין ברירה, דלמה נסמוך על ברירת המבאר, אף שהוא חכם מחכמי הלשון בזמנינו. ומה גם דבין המבארים ומתרגמים עצמם יש מחלוקת, וכל אחד יבאר בתכונה אחרת לפי כחו בהלשון, על כן ראוי ונכון להתפלל בלשון הקודש הכולל כל הפירושים, והיודע לכוון לפי הכרחו בפירושים, עכ"פ התפלה עצמה בלשון הקודש סתמה כולל כל הפירושים, ויהיו לרצון אמרי פיו.
במסתרים כתב:כעומד מן הצד ומביט בנעשה זה זמן רב אני תוהה ואין בי בינה להבין כל השקו"ט מי ומי הכותבים.
Who cares
הביטו אל מראה הספר.
צופה_ומביט כתב:לצערי המכתב מלא בדברים מתמיהים.
פירוש רש"י בא להקדים את פירוש התורה על פי סוד, והציונות נולדה ממנדלסון,
רש"י היה כמלאך שלוח משמים וכו' אבל חכם אחר חיבר פירוש וכיוון אות באות לפירוש רש"י,
וזה שהגרי"ז למד כל שבוע חומש עם פירוש רש"י הוא סוד.
זאת מלבד עצם המתקפה שלא מובן כלפי מה היא מכוונת. וכי באו בחומש זה להחליף את פירוש רש"י? וכ"ש האם באו ונלחמו עם פירוש רש"י? הרי הדפיסוהו על הדף עם ביאור נפלא.
ומה שנוגע לתשב"ר, האם ציוו המחברים ללמוד חומש זה עם תשב"ר?
ואם רש"י קדם וסתר את האפיקורסות של ביאור פשש"מ ז"א שהוא קדם וסתר גם את ה"אפיקורסות" של רשב"ם, רד"ק, חזקוני ועוד?
כל פירוש שמביא ראשונים אחרים מרש"י הוא מיד "מנדלסון שר"י"?
וצ"ע.
דרומי כתב:יסלח לי ר' אורי וכל שם וחניכא דאית ליה,
דעתי על החומש החדש כתבתיה לעיל כמה פעמים.
וזאת למודעי, שכל מה שהעלית כאן על הזיהוי האישי וכו' וכו' לא שינה אצלי מאומה בדעתי על החומש עצמו.
לא מעלה ולא מוריד.
אני לא יכול להבטיח שכולם חושבים כמוני, אבל אני משער שיש עוד כמה כאלה שעדיין ה'חפצא' חשובה אצלם יותר מה'גברא'.
מצפצף כתב:המימרא הוא מרבנו תם אחיו של הרשב"ם.
זיז שדי כתב:מנדלזון חי לפני יותר ממאה שנה? כמדומני שהמספר הנכון היה למעלה ממאתיים (הגאון הישיש ר' אליקים הינו בן למעלה ממאה יאריך ה' ימיו ושנותיו בטוב)
מה זה שאומר שבילדותו חזרו והדפיסו?
צופה_ומביט כתב:זיז שדי כתב:מנדלזון חי לפני יותר ממאה שנה? כמדומני שהמספר הנכון היה למעלה ממאתיים (הגאון הישיש ר' אליקים הינו בן למעלה ממאה יאריך ה' ימיו ושנותיו בטוב)
מה זה שאומר שבילדותו חזרו והדפיסו?
אכן, מנדלסון נולד לפני כשלוש מאות שנה, בשנת ה'תפט, ומת לפני כמאתים וארבעים שנה, בשנת ה'תקמו.
הרב שלזינגר שליט"א הינו כיום בן מאה ואחת.
א"כ אולי זה מה שהתכוון הרב שלזינגר. שמנדלסון חי "למעלה ממאה שנה" קודם הולדתו של הרב עצמו, וזהו שכתב שבילדותו חזרו והדפיסו וכו'.
להתהלך כתב:איש_ספר כתב:[מזל שיש עוד חידושים בגזרת פשש"מ, יש ניקים שאחרת לא זוכים לראות אותם].
לגופו של דבר, כבר נכתב שהביקורת מזמן לא תלויה בסך דעותיו של ר' אורי הולצמן מח"ס להתהלך. יתכן ששרבוב שמו בתחילה גרם לחששנות יתר, אך מאז מים רבים זרמו בגיחון. כיום הנידון הוא עיון בתוכן החומש עצמו ומגמותיו, ועד דקדוק אחר מידותיהם של המבקרים. (מידותיהם של המצדדים, כידוע אינם רלוונטים).
הרי עד רגע זה מה שהם מפעילים אצל כל רב הוא אותו שקר נוראי שהחומש קשור לבימ"ד הגר"א, איך אני יכול לשתוק ולהתקדם שמבאישים את שמי על לא עוול בכפי, אצל כל הרבנים, ואחר כך יש רבנים וראשי ישיבות שמתקשרים לרבני חו"ל להעיד שאני ערכתי את החומש, מתקשרים לכל רבני לעיקווד ומעידים בבירור שאני ערכתי את הספר ועוד כמה שקרים עלי, מה אני לא חי א"א לעשות את הדבר הפשוט לקרוא אותי, ולשמוע ממני, באמת שאני לא יודע מה קורה כאן, אבל ברור לי שכל המערכה עומד מאחורי זה איש רע מעללים --- שמו ומסייע בעדו המחוצף ----.
זה ממוסמך אצלי.
אליסף כתב:תחזקנה ידיך איש יקר
הכלבים נובחים (אין כוונתי לחותמים) והשיירה עוברת
המודיע בארה"ב פרסם אתמול את תמיכת רבני אנגליה
זיז שדי כתב:האם מישהו יכול להסביר מה זה בית מדרש הגר"א ולמה נפסל מלבא בקהל?
יוסף חיים אוהב ציון כתב:החיבור 'פשוטו של מקרא' נלקט ונערך בידי הרה"ג רבי נפתלי אנשין שליט"א
דרומי כתב:במחילה, כל הבדיחות התפלות הללו לא מצליחות להעלות חיוך על שפתיי.
אם כבר, מתעוררת תמיהה וצער על כך שמישהו מעלה בדעתו שיש לו אותם "זכויות" כמו שיש לרש"י ולרמב"ן, וכטענת הילדים "המקופחים" - למה רק הוא קיבל? גם לי מגיע!
דרומי כתב:במחילה, כל הבדיחות התפלות הללו לא מצליחות להעלות חיוך על שפתיי.
אם כבר, מתעוררת תמיהה וצער על כך שמישהו מעלה בדעתו שיש לו אותם "זכויות" כמו שיש לרש"י ולרמב"ן, וכטענת הילדים "המקופחים" - למה רק הוא קיבל? גם לי מגיע!
דרומי כתב:במחילה, כל הבדיחות התפלות הללו לא מצליחות להעלות חיוך על שפתיי.
דרומי כתב:לדעתי אין זה מלקט אלא מבאר ומחדש.
דרומי כתב:שוין, במה עדיפה דעתו של המחבר על דעתי שלי, כל עוד לא הביא לנו הסכמה לזה שהוא אכן "מלקט" ישר ונאמן.
דרומי כתב:בבקשה כתובת מייל או טלפון של הרב ש"י וויינפלד שליט"א, מנהל ומח"ס "שי למורא" ושא"ס. תודה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 91 אורחים