תיקונים בחידושי המאירי עמ"ס ביצה

[י. אברהם]

לו, א
בד"ה הכא תנן. וכן מאי דאמרי' 'התם' שלא [י]שלשלם וכו'. כ"ה בכת"י, אך פשוט דצ"ל הכא.

שם
בד"ה ת"ש פורסין מחצלת ע"ג אבנים. שראויות לטלטל ולקנות. בכת"י לטלטול ולקנוח. נדצ"ל לקינוח.

שם
בד"ה במאי אוקימתא. ובלבד שלא יעשנה מצודה כלומר שיסתום פי הכוורת אבל לא חלונות שבדפניה. כ"ה גם בכת"י אך הלשון צריך תיקון. ואולי צ"ל שיסתום פי הכוורת וחלונות שבדפניה.

לו, ב
בד"ה מתני' כל שחייבין וכו'. הן משום רשות כלומר שיש במינן צד מצוה אלא שאצל עושיהן רשות וכו'.
חסר שורה, וכ"ה בכת"י: הן משום רשות כלומר הן שיהא אותו דבר מענין איסורים שאסרו בדברים שעשייתן רשות כלומר שיש במינן צד מצוה אלא שאצל עושיהן רשות וכו'.

לז, א
בד"ה הבהמה והכלים. וענין המשנה וכו' ודאי קנו בהמה וכלים שביתה עם מי 'שמסרה' לו או להם. בכת"י שנמסרה.

שם
וממילא נקנית לבהמה זו 'שביתה' מי שנמסרה לו ביו"ט. בכת"י שביתת.

לז, ב
בד"ה וקבעי עלה מאי הוי וכו'. ר' הושעיא יש ברירה וכו' ומפיק לה דר' יוחנן הוא דאמר יש ברירה ומקשי מדקאמר איהו גופא. בכת"י נוסף ופסק ר' הושעיא וכו', ומקשי ליה מדקאמר איהו גופיה.
'ומפיק' לה דר' יוחנן. צ"ל ומפיך לה דר' יוחנן וכו'.

[י. אברהם]

לח, א
בד"ה והוינן בה. והוברר הדבר ברירה ודאית ואין צריך לטעם ברירה. בכת"י לטעם 'יש' ברירה.

שם
בד"ה של של רעי. אלא לשור 'של' מפוטם. בכת"י ליתא לתיבת של.

שם
תירץ רבינו הלוי וכו' ולא פלגי וחד מיניהו 'מערב' אחבריה. צ"ל מעכב אחבריה, כמו שהוא בבעל המאור. (ונדצ"ל דחד מיניהו).

שם
בד"ה השואל כלי מחבירו. הראשון ששאל מערב יו"ט הרי הן כרגלי השואל. חסר שורה וכך הוא בכת"י: הראשון ששאל מערב יו"ט אלא שלא נתנו לו אלא ביו"ט ועל זה הוא אומר השואל כלים מחבירו מערב יו"ט הרי הן כרגלי השואל.

שם
דאע"ג 'דלגביה' קניה לא קני ליה בדבור. צ"ל דאע"ג 'דלגבי' קניה.

שם
דקא סברי שמא שאל מאחרים 'או נזדמנו' לו. נדצ"ל שמא שאל מאחרים 'שנזדמנו' לו.

שם
בד"ה כי סליק. ואזיל וחדי. נדצ"ל ואכיל וחדי.

[י. אברהם]

ב, א

בידי שמים.PNG (23.85 KiB) נצפה 548 פעמים

מהכתב יד נראה דצ"ל אלא שהוכן ביו"ט בידי שמים כגון ביצה שנולדה ביו"ט

בידישמים.PNG (230.49 KiB) נצפה 548 פעמים

[י. אברהם]

ב, א
ד"ה אלא בתרנגולת העומדת לגדל ביצים. שאם ימצא את כולם כחושים ישתדל בהכנה אחרת 'וכדקתני' חד טעמא התם בהדיא.
אינו לא משנה ולא ברייתא אלא דברי רבא שם. ונדצ"ל וכדקאמר חד טעמא.

שם
בד"ה מגביהין. וכן פרשוה התוספות ואין זה כלום וכו', וכן מה 'שפרשו' שאפי' בעצמות הקשים שאין ראוים לבהמה, נמי אינו כלום.
נדצ"ל וכן מה שפרש"י, והוא בשבת קמג., (והביא פי' זה בבית הבחירה בשם חכמי הצרפתים).

[י. אברהם]

לח, ב
בד"ה הכי גרסינן. דהיינו שאין הרוב שהמיעוט מתערב בו יכול להיות 'בטל באותו' מיעוטא שמתערבו בו.
צ"ל יכול להיות כבטל, כאותו מיעוטא שמתערב בו.

שם
בד"ה ה"ג אמר רבא. אלא אביי דהוה ס"ל דממון שאין לו תובעין נחית למתני' מטעמא אחרינא.
נדצ"ל דהוה ס"ל דממון שאין לו תובעין [בטל], נחית למתני' מטעמא אחרינא. ובכת"י השאיר המעתיק מעט ריוח.

שם
'ושמא' תעשה עיסה בשותפות. בכת"י שמא.
'ובטל' לגבי עיסה. בכת"י יבטל.

[י. אברהם]

ב, ב
בד"ה והזמנה בדבר המוקצה. כגון שיזמין מיו"ט לשבת או משבת ליו"ט 'תרנגולת לגדל ביצים' ר"ל תרנגולת עצמה.
בכת"י תרנגולת 'העומדת' לגדל ביצים.

שם
ולא הוה צריכין לאוקמי בי"ט אחר השבת אלא בכל יו"ט נמי 'אמרינן הכי', אלא 'דקים לן' דהכי קים לי' לרבה דמאתמול גמרה לה.
בכת"י 'הוה' אמרינן הכי.
ועל תיבות דקים לן יש סימן מחיקה, והמעתיק לא שם לב. (ראה המצורף)

דקים לי'.PNG (28.98 KiB) נצפה 383 פעמים

[י. אברהם]

ג, א
בד"ה ר' יצחק אמר. ומשום הכנה נמי ליכא 'דהכנה לית ליה'.
בכת"י דהכנה 'דרבה' לית ליה. (ועיקר חסר מן הספר, עי' לקמן ג. הכנה לית להו, לאו למימרא דלית להו איסור הכנה וכו' והאי דקאמר הכנה לית להו כלומר איסור הכנה במה שבא מאליו ובידי שמים וכו').

שם
בד"ה והני לישני. ומיהו לפי' 'הר"ן' לא נפקא לן מידי.
בכת"י ומיהו לפי' 'דידן'.

דידן.PNG (37.59 KiB) נצפה 369 פעמים

[י. אברהם]

ג, ב
בד"ה מתיבי וכו'. ושמעתי שבלשון ערב לכלי אחד שביניהם כעין זה חמיטה.
נדצ"ל שבלשון ערב [קורין] לכלי אחד וכו'.

שם
בד"ה דתנן מי שהיו. וכן יש מפרשים שהעירוב הראשון נעשה 'בגוף האסור'.
צ"ל נעשה כגוף האיסור.

שם
בד"ה וחכמים אומרים. בתנור שהסיקו בעצי 'ערלה או' אשירה וכו' אמרינן עלה במס' ע"ז.
בכת"י יש סימן מחיקה על תיבת ערלה (ותיבת או ליתא בכת"י), וכן נכון דלא קאי התם על ערלה.

שם
בד"ה ליטרא. 'ומקצעין והוא' כלי שחותכין בו.
בכת"י נוסף ומקצעין 'אותו במקצוע' והוא כלי וכו'.

שם
כעין גבינה והם 'אורו במקצוע' נקראין.
תיבות אורו במקצוע ט"ס (ונשתרבב מלעיל).

[רציני]

ג, ב
בד"ה מתיבי וכו'. ושמעתי שבלשון ערב לכלי אחד שביניהם כעין זה חמיטה.
נדצ"ל שבלשון ערב [קורין] לכלי אחד וכו'.
.

יש שתיקנו: [נקרא] חמיטה.

[י. אברהם]

ד, א
בד"ה ומקשי לרב. אלא דאף 'למאי' דס"ל דלידה לא הוי הכנה.
נדצ"ל למאן דס"ל.

שם
בד"ה וכן יוצא. אין כיבוי של שבת נקרא 'מוכן'.
בכת"י מכין.

שם
בד"ה אמר רב מתנה. והיה לו לפרש שאף 'במרבית' עצים.
בכת"י בהרבאת. (ומצינו ל' זה במאירי בעוד מקומות).

שם
ואפשר דכל מוקצה דרבנן.
בכת"י דכל מוקצה 'קרינן' דרבנן.

[י. אברהם]

חידושי המאירי פרק משילין מוגה מכת"י

מאירי - פרק משילין.pdf

(1.55 MiB) הורד 12 פעמים

הכנסתי גם באתר 'על התורה'