הגהות והערות לספרים היו"ל ע"י מכון זכרון אהרן

[נוריאל עזרא]

בקטלוג ספרים תשפ"ד(אולי גם בקודמים לא ראיתי) כתבו מודעה הנה:

[חד ברנש]

"באם יש תחת ידם תיקונים מטעויות הדפוס".
"באם", ספק הדבר.
לא בטוח שיש מה לתקן בספריהם...

[מה שנכון נכון]

"באם יש תחת ידם תיקונים מטעויות הדפוס".
"באם", ספק הדבר.
לא בטוח שיש מה לתקן בספריהם...

כתב רש"י בהרבה מקומות ש'אם' משמש בלשון 'אשר'.
--
מעניין שלא כתבו בפשטות 'נא עשו חסד עמנו', ודו"ק.

[אברהם שרייבר]

"באם יש תחת ידם תיקונים מטעויות הדפוס".
"באם", ספק הדבר.
לא בטוח שיש מה לתקן בספריהם...

באם [טרח מישהו לציין הגהות ותיקונים ו]יש תחת ידם וכו' (:

[נוריאל עזרא]

אחרי הכל טוב שפרסמו ויפה יעשו אם יעמדו בדבריהם ויתקנו וצריך לעודדם על זה.
למשל בעמוד 49 כתבו על שו"ת הב"ח וגדולי דורו כרכים ראשון ושני מהדורה חדשה בינונית ומתוקנת.
שו"ת אסיפת הגאונים מהדורה חדשה בינונית ומתוקנת.
(אינני יודע מה טיב התיקונים אבל הכיוון נראה מבורך).
נראה על פניו כוונתם שהוציאו בהדפסה שניה עם תיקונים ולא כמו שמשתמע מכמה מקומות באשכול כאן שלא מעניין אותן וממשיכים להוציא רק הבאים בתור.
וכנראה שינו כיוון וזה לא רק מהשפה ולחוץ.

רק שאני חושב שלבד ממהדורא חדשה לספרים אם יש ספר שרבו בו הטעויות כמו רימון עד שממש פוגם בלימוד או אפילו כמה טעויות בודדות אבל שמשנות את משמעות הדברים בצורה חמורה מאסור למותר וכדו' ראוי לגנוז הכרכים ולאספם מהחנויות ולפצות מי שקנה או להחליף לו אם יוצא מתוקן.

עוד כתוב שם מעל הבקשה הגדולה הנ"ל שעומד להופיע בקרוב סידור היעב"ץ השלם וז"ל:
הסידור המקורי 'שערי שמים' מהודר מחדש יוצא לאור לראשונה בעריכה יסודית מאוד עפ"י דפוס ראשון והרבה הוספות מכ"י המחבר ופענוח מקורותיו והוספות אלפי מקורות וציונים והשלמות והשוואות מכל ספריו. נוסך הסידור מדוייק מאוד עפ"י נוסח היעב"ץ האמיתית ועפ"י הפיסוק ונוסח היעב"ץ בכת"י. עימוד מפואר ומשובב עין. פסקי הלכות בשלימות עם מקורותיהם והשואתם לשאר ספריו.

הנה נא הזדמנות לבודקם לפני שיוצא לאור אולי אם יש אי מישהו שיש לו מה לכתוב או להעיר שיכול להיות לעזר יפנה אליהם ויאמר לנו איך הייתה ההתנהלות מולם. ונראה האם בתוצאה בסוף התחשבו בדבריו יודיענו על זה. (כמובן שזה לא יכול לעזור לט"ס של הדפוס אם לא שיעלו חלקים לפרסום לפני אבל יש גם הערות חשובות שלא בהכרח קשורות לזה.
אני חושב שאם הם מקבלים הערות ממש חשובות ממאן דהו שיועילו לתת לו גם חלק מהחומר או הכל לבדיקה ואף בתשלום עם התחייבות שלא יפרסם. אבל כמובן שהם לא מחויבים להמלצותי.

[ממזרח שמש]

בקטלוג ספרים תשפ"ד(אולי גם בקודמים לא ראיתי) כתבו מודעה הנה:

איזה חסד עושים עם 'המחברים' לא מדובשיהם ולא מעקציהם. שלא יקלקלו למחברים נוחי עולם.

[י. אברהם]

אחרי הכל טוב שפרסמו ויפה יעשו אם יעמדו בדבריהם ויתקנו וצריך לעודדם על זה.

אין כל חדש המודעה ישן נושן וקבוע
לא השתנה שום דבר ולא ישתנה
הספרי שדובר למעלה הוא ספר שיצא לאור ממש לאחרונה ולא רואים שום שיפור, אדרבה שברו שיאים חדשים.

[חד ברנש]

כן ישתנה, לרעה.
כך כל זמן שימשיכו לשתוק להם.

[נוריאל עזרא]

אם כדבריכם חבל.

[אליהו חיים]

פרקי דר' אליעזר שלהם בהוצאה הראשונה היה מאוד גרוע, כמעט בכל עמוד כמה טעויות בפירוש הרד"ל, בחלק לא מבוטל הביאו לידי גיחוך ממש.
בדקתי היום ההוצאה השניה שלהם כנגד הרשימות שלי עה"ג הוצאה הא' ולהפתעתי ראיתי שכעת 95% בערך של מה שהיה צריך תיקון מתוקן, [לכל הפחות עד פרק ו' עד שמה למדתי], ורואים שמישהו שמבין ישב רציני בתקופה שבין ההוצאה הראשונה לשניה ועבר על הפירוש כמו שצריך להיות ותיקן למופת.
אמנם זה נכון שזה בזיון להדפיס כך מעיקרא אבל לכל הפחות אם עושים תשובה אח"כ זדונות נעשות כזכויות, ורק בתנאי שלא יהא בבחינת 'אחטא ואשוב'.

[חד ברנש]

בפרקי דר"א עם ביאור הרד"ל בהוצאת זכרון אהרן, יש כ"כ הרבה טעויות במהדורה הראשונה, עד שגם אם הותירו "רק" 5 אחוז מהטעויות במהדורה השנייה, עדיין המהדורה הזו (השנייה!) היא בחזקת ספר שאינו מוגה.
דומני שכבר כתבתי לעיל (ואולי באשכול אחר), שראיתי אצל ר"ש אשכנזי את ההדפסה השנייה של פרקי דר"א, ובשוליו המון-המון-המון תיקונים, והוא היה מזועזע מהרשלנות. וכל זה בהדפסה השנייה שלהם.

----
תוספת:
כעת ראיתי את הנכתב כאן
viewtopic.php?f=7&t=4652&p=225280&hilit#p225280
משמע, שאת תיקוניו כתב ר"ש על גבי המהדורה הראשונה,
אבל זה לא משנה, כמובא שם: "הוא התבטא, בערך כך (אינני זוכר את הלשון המדוייקת): כמעט לא תיקנו כלום".

[נוריאל עזרא]

פרקי דר' אליעזר שלהם בהוצאה הראשונה היה מאוד גרוע, כמעט בכל עמוד כמה טעויות בפירוש הרד"ל, בחלק לא מבוטל הביאו לידי גיחוך ממש.
בדקתי היום ההוצאה השניה שלהם כנגד הרשימות שלי עה"ג הוצאה הא' ולהפתעתי ראיתי שכעת 95% בערך של מה שהיה צריך תיקון מתוקן, [לכל הפחות עד פרק ו' עד שמה למדתי], ורואים שמישהו שמבין ישב רציני בתקופה שבין ההוצאה הראשונה לשניה ועבר על הפירוש כמו שצריך להיות ותיקן למופת.
אמנם זה נכון שזה בזיון להדפיס כך מעיקרא אבל לכל הפחות אם עושים תשובה אח"כ זדונות נעשות כזכויות, ורק בתנאי שלא יהא בבחינת 'אחטא ואשוב'.

יפה משמח ומעודד לשמוע.

[אליהו חיים]

בפרקי דר"א עם ביאור הרד"ל בהוצאת זכרון אהרן, יש כ"כ הרבה טעויות במהדורה הראשונה, עד שגם אם הותירו "רק" 5 אחוז מהטעויות במהדורה השנייה, עדיין המהדורה הזו (השנייה!) היא בחזקת ספר שאינו מוגה.
דומני שכבר כתבתי לעיל (ואולי באשכול אחר), שראיתי אצל ר"ש אשכנזי את ההדפסה השנייה של פרקי דר"א, ובשוליו המון-המון-המון תיקונים, והוא היה מזועזע מהרשלנות. וכל זה בהדפסה השנייה שלהם.

----
תוספת:
כעת ראיתי את הנכתב כאן
viewtopic.php?f=7&t=4652&p=225280&hilit#p225280
משמע, שאת תיקוניו כתב ר"ש על גבי המהדורה הראשונה,
אבל זה לא משנה, כמובא שם: "הוא התבטא, בערך כך (אינני זוכר את הלשון המדוייקת): כמעט לא תיקנו כלום".

אני מדבר על מהדורת תשפ"א, רש"א זצ"ל היה בסוף ימיו אז?
כפי זכרוני היה עוד מהדורה באמצע (כמדומה שהוציאו אותו מקוטנת) ושם לא תיקנו כלום, אבל במהדורת תשפ"א נראה שתוקנו רובא דרובא מהטעיות הגדולות עכ"פ.

[הבטחתי]

אני מדבר על מהדורת תשפ"א, רש"א זצ"ל היה בסוף ימיו אז?
כפי זכרוני היה עוד מהדורה באמצע (כמדומה שהוציאו אותו מקוטנת) ושם לא תיקנו כלום, אבל במהדורת תשפ"א נראה שתוקנו רובא דרובא מהטעיות הגדולות עכ"פ.

רש"א נפטר בתמוז תש"פ.
מעניין אם אפשר לומר כאן ניתי ספרו דשמואל וניחזי?

[חד ברנש]

מהדורה 'מתוקנת' נדפסה כבר בחיי ר"ש אשכנזי,
וא"כ מהדורת תשפ"א היא מהדורה שלישית, לכל הפחות.
אבל בקטלוג הספרייה הלאומית נרשמה מהדורה אחת בלבד מהוצאת 'זכרון אהרן' - זו: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALE ... 205171/NLI
צריך אפוא להגיע לספרים פיזיים ולא לסמוך על רשימות קטלוגיות.

כמעט כל ספריו של ר"ש אשכנזי התפזרו לכל ארבע רוחות השמים.

[ישבב הסופר]

פגשתי באקראי בטעות זו, נשגב מבינתי איך לא היה אדם אחד שהבין שצ"ל "כנחלים וימים"?

[מה שנכון נכון]

פגשתי באקראי בטעות זו, נשגב מבינתי איך לא היה אדם אחד שהבין שצ"ל "כנחלים וימים"?

הסליחה היא ע"פ א"ב, והדגישו אותיות אחרות כאשר יעלה המזלג.
ולא יכחד - צ"ל יוד חרוקה וכף דגושה.

[ההוא גברא]

יש לסירוגין א"ב וחתימה, שבתי בן הגאון מהר"ר מאיר כהן [הש"ך]. אבל הם הדגישו "בת בן הגאון מהרר מאיר כפר הר"...

[והארץ נתן]

גם השורה 'יותר ממאה אלף לטבח מושלמים' ודאי הכוונה 'מושלכים'

[מה שנכון נכון]

גם השורה 'יותר ממאה אלף לטבח מושלמים' ודאי הכוונה 'מושלכים'

החרוז הוא 'מים'. הכוונה מסורים.

[ישבב הסופר]

"עד אשלים לך את הנפש", להשלים פי' למות

[מה שנכון נכון]

גם שם הוא מהשורש הארמי 'שלם' שפירושו מסירה.

[במסתרים]

בראשית רבה פרשה ק: משלימים את נפשותינו.

השורש הארמי 'שלם' שפירושו מסירה

היכן מצאנוהו?

[מה שנכון נכון]

בראשית רבה פרשה ק: משלימים את נפשותינו.

השורש הארמי 'שלם' שפירושו מסירה

היכן מצאנוהו?

למשל:

עצ מלמד.PNG (45.38 KiB) נצפה 655 פעמים

וראה עוד מבחר כתבים שטראשון מעמ' קמז.

[במסתרים]

ייש"כ.

מבחר כתבים שטראשון מעמ' קמז

הביא מ"ש בעזרא ז יט "השלם קדם וגו'."
המלבי"ם פירש שם "מסר בשלימות", ויל"ע בכוונתו.

[תורת המן]

באליה רבה סימן קי סקי"ד:

וכן מצאתי בגליון שו"ע בשם מהר"ש במהרי"ל, דאף שהוא עדיין בעיר כשהכין עצמו לילך יכול לברך, ע"כ.

ובלבוש מהדורת זכרון אהרן העתיקו כך:

וכן מצאתי בגליון שו"ע [בעטרת זקנים סק"ד] בשם מהר"ש [מלובלין] במהר"ל, דאף שהוא עדיין בעיר כשהכין עצמו לילך יכול לברך, ע"כ.

ועיינתי בעטרת זקנים, ואף שכתב כן לדינא, וכן כתב הרבה אחרונים, לא כתב כלום בשם מהר"ש במהר"ל ולא בשם מהר"ש במהרי"ל, באופן שברור שאין כונתו לזה.

אמנם צ"ע באמת למה כיון, ואולי הכוונה למהר"ש רבו של מהרי"ל, אמנם לא מצאתי דבר זה בכתביו.

[תורת המן]

שוב מצאתי בהיברובוקס דפוס ראשון של אליה רבה [זולצבאך תקי"ז], ואיינו באוצה"ח אשר לפני, ושם איתא מהר"ש במהרי"ל. ודלא כז"א.

[תורת המן]

עוד מצאתי באליה רבה [סי' מז סק"ט]:

וכן מצאתי כתב בגליון ש"ע זה לשונו: "ומהרש"ל בחכמת שלמה דברכות פ"א הביא דעת מהרא"י בכתביו לפסוק כהרא"ש דשינת קבע הוי הפסק אפילו ביום", ע"כ.

וכן בסי' תסא סק"א הביא בשם 'מצאתי כתב גליון'.
ובסי' תסז סקי"א: "גליון ש"ע כתב יד גדול אחד".

ואולי כל הגליונות מגדול אחד הם, וצ"ע במהדורות ז"א אשר אינו לפני מה שציינו בזה.

[מה שנכון נכון]

העט"ז בתחלת הסימן הביא בשם 'מהרר"ש במהרר"ל מלובלין' בענין נטילת רשות מהגדולים קודם היציאה מהדרך. והוא נמצא באמת בפסקי מהר"ש מלובלין הל' תפלה ס"ב.
בהמשך הסימן דן העט"ז בענין זמן אמירת תה"ד, והא"ר משום מה ייחס גם דברים אלו למהר"ש דלעיל (בהנחה שכוונת הא"ר ב'גליון שו"ע' לעט"ז, כמו שנראה לפו"ר מכמה ציונים בז"א. ואולי היה העט"ז לפניו בכת"י עם שינויים). כך שעיקר ההערה אינה על ז"א אלא על הא"ר.

[תורת המן]

העט"ז בתחלת הסימן הביא בשם 'מהרר"ש במהרר"ל מלובלין' בענין נטילת רשות מהגדולים קודם היציאה מהדרך. והוא נמצא באמת בפסקי מהר"ש מלובלין הל' תפלה ס"ב.
בהמשך הסימן דן העט"ז בענין זמן אמירת תה"ד, והא"ר משום מה ייחס גם דברים אלו למהר"ש דלעיל (בהנחה שכוונת הא"ר ב'גליון שו"ע' לעט"ז, כמו שנראה לפו"ר מכמה ציונים בז"א. ואולי היה העט"ז לפניו בכת"י עם שינויים). כך שעיקר ההערה אינה על ז"א אלא על הא"ר.

ייש"כ גדול.
צדק ממני, ולא עוד שבזכותך הבטתי בפנים בספר זה, פסקי מהר"ש מלובלין, וכן כתב באמת בסי' ה. אך מלשון העט"ז לפנינו לא משמע שמצטט משם, עי' בלשונו, אבל עכ"פ ברור שהכוונה למהר"ש מלובלין.

[תורת המן]

גם בסי' מז הנ"ל, אף שהביא הך ענין דמהרא"י בעט"ז שם, לא כתב הך לשון שכתב הא"ר בפתיחת זה לשונו וסיום עד כאן, ולא הביאו בשם מהרש"ל כמו"ש הא"ר.
לכן יותר נראה שהוא גליון גדול אחר.