פירוש הרע"ב לפרק ו' באבות

[אחד מבני לוי]

בש"ס מהדורת עוז והדר נדפס בסוף הכרך של עבודה זרה-הוריות-עדויות פירוש הרע"ב למסכת אבות, ונתווסף שם גם פירוש לפרק ו', מלבד הפירוש המיוחס לרש"י על פרק זה שנדפס בכל מהדורות המשניות הרגילות כפי' העיקרי לפ"ו. עד כמה שידי מגעת, לא נדפסה עד כה שום מהדורה של מסכת אבות עם פירוש הרע"ב שכוללת את פירושו לפ"ו וכנראה שהוא אכן לא חיבר פירוש לפרק זה שכידע כלל אינו משנה. אשמח מאד אם יאירו את עיניי באשר למקור שעמד בפני ההוצאה לאור עת הדפיסו את פירוש זה

[י. אברהם]

בש"ס מהדורת עוז והדר נדפס בסוף הכרך של עבודה זרה-הוריות-עדויות פירוש הרע"ב למסכת אבות,
אשמח מאד אם יאירו את עיניי באשר למקור שעמד בפני ההוצאה לאור עת הדפיסו את פירוש זה

שאלתי במערכת עוז והדר וזו תשובתם:

זה נדפס בדפו"ר לובלין שנ"ו, ומכיון שזה כמעט כמו הפירוש ע"ש רש"י לא הדפיסו בהרבה מהדורות
מצורף דוגמא

משניות רעב מברטנורה דפור נזיקין לובלין שנו_192.pdf

(962.96 KiB) הורד 25 פעמים

[ושא_נס]

לא בדקתי את הפירוש לפרק זה בעיון נמרץ, אבל לכאורה זהו פירוש הרמב"ם לפרק זה וכדלהלן (איני יודע אם הרמב"ם באמת פירש פרק זה ולא עסקתי בזה, אך בדפוסים דלקמן נדפס על שם הרמב"ם. בפרוייקט השו"ת שלי לא קיים רמב"ם לפרק ו דאבות, וזה שגורם לי לחשוש שאולי אין הפירוש לפרק זה לרמב"ם, ואם כן לכאורה יוצא שכבר בדפוס הראשון של אבות עם רמב"ם משנת רמ"ה לערך השלימו הפרק האחרון עם פרשנות שאינה לרמב"ם. כאמור לא השויתי תיבה תיבה מהפירוש הנדפס בלובלין עם פירוש הרמב"ם, אלא רק תחילת וסוף הפירוש, וא"ש את"מ).

ברשימותי על דפוסי המשניות בדפוס לובלין שנ"ה-שנ"ו רשום אצלי כך, ואם יש לי שיבושים אשמח שיעמידוני על האמת (אגב אעיר כי דפוס לובלין זה נדיר מאד, אך לשמחתי מצאתי כמה עותקים שלמים שלו, ובספריה בירושלם קיים עותק חסר ופגום):
"אבות: כולל פרק ו שנו חכמים עם פירוש. בדף סא ע"ב ובדף סב ע"ב אין כותרת בראש העמוד בפירוש, אך בדף סב ע"א כותרת הפירוש "ר"ע מבירטנורה". כמובן פירוש זה אינו לרע"ב, ובויניציאה דפו"ר עם רע"ב ליתא לחלוטין פרק זה. לפום ריהטא פירוש הפרק הזה פה הוא פירוש רמב"ם, ונדפס באבות עם רמב"ם שונצינו רמ"ה לערך ובנאפולי רנ"ב, ומשם בתלמוד ויניציאה א' ב' ג' יושטיניאן ובסיליאה, וכן מצוי במשניות ריווא דטרינטו שי"ט-ש"ך עם רמב"ם, ואינו מן הנמנע כי לובלין דידן לפיו. בסביוניטה-מנטובה שי"ט-שכ"ג נשמט פרק זה לחלוטין למרות שקיים לו רמב"ם כאמור, ודפוס זה נדפס עם רמב"ם".

[יבנה]

במשניות עם פי׳ הרמב״ם מהדורת קאפח אין פרק ו׳.

[עזריאל ברגר]

במשניות עם פי׳ הרמב״ם מהדורת קאפח אין פרק ו׳.

וב"רמב"ם לעם" הדפיסו את פירש"י על פרק ו', כבש"ס וילנא.
ומסתמא רבים ראו בש"ס וילנא שעל חמשה פרקים יש את פירוש הרמב"ם, ולא שתו ליבם לכך שלפ"ו זהו פירש"י, ולכן טעו וייחסו את הפירוש הזה לרמב"ם.

[אחד מבני לוי]

אז למעשה ברור שהפי' אינו מרע"ב, ומקורו לא ברור, והכינוי שלו צריך להיות "מיוחס לרמב"ם". עכ"פ לכאו' על עוז והדר לתקן את טעותם.

[ההוא גברא]

זה פירוש רש"י בעיקרון, אבל המעתיקים לא שמרו על הנוסח והוסיפו פירושים משלהם ולכן נוצרו כמה נוסחאות. זה דבר רגיל בפירושי תפילות שכל מעתיק הוסיף וקיצר, וכנראה פירוש פרקי אבות הועתק בתוך פירושי הסידור.
(זה דבר פשוט, אבל כבר ראיתי מי שחושב שיש רק שתי אפשרויות, או רש"י או מחבר אחר, ומאחר שכמה ראשונים הביאו לשונות ממנו בשם רש"י הוא מסיק שפירוש אבות שבידינו הוא מרש"י. החשבון נכון בפירושי רש"י לתלמוד שהמעתיקים לא מתערבים בהם, ושם הספר לא השתנה הרבה מאז המחבר ויש לדון רק מי המחבר. אבל הפירוש לאבות הוא כפירושי התפילות, אין כתב יד דומה לחבירו.
לאו דוקא שהמעתיקים התירו לעצמם להתערב בלשונו של רש"י, אלא שהמעתיק חושב שפירוש רש"י קיים בפני עצמו בספר שלפניו והוא כותב לצורך המתפללים פירוש חדש שמבוסס על רש"י, ובדור הבא רואים שהלשון דומה בחלקה לרש"י וחושבים שהוא רש"י. ובחלק מהמקורות באמת לא ייחסו לרש"י בדפוסים ראשונים)