בדפוסי התלמוד הנדפסים במתכונת דפוסי ויניציאה מצוי בדפי הגפ"ת ספירת דפים.
במסכתות רבות בכל מהדורות התלמוד חלו שיבושים רבים במספור הדפים, וכפי שהוא מצוי למכביר בכל סוגי הספרים העבריים.
קיימות מהדורות שבאמצע ההדפסה השיבושים בספירת הדפים תוקנו, ויש עותקים בהם מספר הדף נכון ויש עותקים בהם מספר הדף משובש.
בדוכתין סגיאין בספרי האחרונים יש טעויות בהפניות ובציוני הדפים, לענ"ד ראוי תמיד לתקן ציונים שגויים אלו בסוגריים עגולים ורבועים ולא למחוק כליל את הציון המקורי המשובש, וסיבת הדבר יען יתכן והאחרונים נ"ע ציינו לדף משובש על פי שיבושים שהיו מצויים בספירת הדפים בעותקי הש"ס שהיו לפניהם.
ברשימותי אני רושם שיטתית בקובץ מיוחד את כל שיבושי מספור הדפים הקיימים בכל מהדורות התלמוד על פי מספר העותקים הרב ביותר מכל מסכת ומסכת מכל מהדורה ומהדורה (דרך משל: מסכת מועד קטן דפוס לובלין שפ"ז ודפוס קאפוסט תקע"ז, יש אצלי מכל אחת מהן שבעה עותקים שלמים של כל המסכת, ואני בודק את ענין שיבושי הדפים כנזכר על פי כל שבעת העותקים), יען כאמור יש במאות על מאות מקומות שעותק אחד משובש ועותק אחר מתוקן.
בנוסף יש מהדורות נדירות בהן ספירת הדפים אינה כספירת הדפים בדפוסי ויניציאה והדפוסים דהיום, וסביר להניח כי בהרבה מקומות היו גם אחרונים שציינו על פי דפוסים אלו.
בהתאם לכך מסתבר שאפשר יהיה לזהות איזה מהדורות תלמוד השתמשו בהם האחרונים גם על פי שיבושים בהפניותיהם במספור דפי התלמוד. דרך משל במסכת שבועות דפוס וויען תר"ט יש שיבוש עקבי של הפרש דף אחד לכל אורך המסכת, וזו הסיבה שבספרי הגאון רבי יצחק פאלאג'י זצ"ל מאזמיר קיימים ציונים רבים משובשים למסכת שבועות, יען הוא נמשך כאמור אחר דפוס וויען הנזכר.
לכן לענ"ד חשוב מאד לשמר גם את ציוני הדפים המשובשים בדברי האחרונים ולא לעוקרם כליל לטובת הדף הנכון והמתוקן.