שלום וברכה.
נתעוררתי לבדוק. על פי הלכה: מה ההגדרה להיות מקום כמקום סכנה.
האם מקום שהיה בו פעם פיגוע (כמו בירושלים בכל פינה רח"ל), נחשב מקום סכנה? וודאי שלא.
האם מקום שנפל בו פעם טיל? גם כנראה שלא.
האם מקום שהיו בו אזעקות מועטות או מרובות, שיש חשש שתהיינה אזעקות?
יש תשובה בהלכה ממרן הגרשז"א, ובערך כותב הגרש"ז גדר שאם רוב בני אדם לברוח, הוי כספק פיקוח נפש. אבל אם אין רוב בני אדם נבהלים ומפחדים מזה אין זה חשיב סכנה.
בערך כך.
וברצוני להמשיך ולברר, מה הדין בכל מיני התנחלויות שאנשי המקום לא חושבים לברוח משם (ואעפי"כ שמענו פעם איזה גדול מאמריקה, שתקף את המתיישבים ונקט בכך שגרים במקום סכנה)
וכן מה הדין בעיר גדולה, שכל האזורים הסמוכים לה לא חשבו כלל להתפנות, ובתי מדרשותיה של העיר וערים גדולות סמוכות לה שוקקים חיים, אבל קהילה מסויימת בשכונה אחת החליטה להתפנות מחששות או מהוראות שקיבלה מגורמים שאינם המומחים בעניינים הצבאיים.
האם זה נחשב למקום סכנה? הלכתית?
תודה רבה.
הוספה: זה וודאי גם שייך בכל שנה מחדש לאחרונה, שמזהירים את הציבור לא לנסוע לאומן לראש השנה, ומן הסתם גם מימי הקורונה יש התכתבות ענפה בזה. ייש"כ.