נקדש את שמך בעולם כתב:הגלות מורכבת מאוסף פרטים שיוצרים מכלול המכונה גלות, חלק מן הפרטים נוגעים לאי יכולתנו לקיים את מצוות ויעודי התורה בשלמות, עם התאפשרות קיומם הרי שיש כאן תהליך גאולה, הרי ישוב הארץ ובנין בית המקדש הם גם כן מצוות עשה ואעפ"כ ברמב"ם זה מופיע כאחד מתפקידי הגואל, א"כ התומכים בחתירה לקיום המצוות שלא היה ניתן לקיימם בגולה, הרי שהם תומכים בהשתדלות לגאולה.
שבוש ההשקפה שקיבוץ הגלויות הוא התחלת הגאולה
א. מרגלא בפומייהו של המון העם, אשר חדרה כבר גם לתוך כותלי ביהמ"ד, וגם מצאה לה קן שם, כי מתראה היום האתחלתא דגאולה, כי הרי מתקיים לעינינו קיבוץ גליות, אחינו בני ישראל המפוזרים בארבע כנפות הארץ, חוזרים לחדר הורתם כאן בארה"ק. וכי מילתא זוטרתי היא.
נבאר עומק השיבוש שיש בפתגם זה... (עיי"ש באריכות)
ה. נמצא דחזרתם של אחינו בני ישראל כהיום לארץ הקודש, אין ענינו כלל מהלך השייך לקיבוץ גליות, רק היות שכאן הוא המקום שבו יתראה כל עיצוב דמותו של 'שחוק השעה לרשע', ועדיין צריכה כנסת ישראל לרדת לתוך שאול תחתית כזו של הגלות להתברר, על כן מתקבצת כאן קומתה להתנסות ולהתברר... (עיי"ש באריכות).
ח. בבואנו לסיים ענף זה, החלטנו להעיר על מכשול לרבים בזמנים האחרונים, והוא הדפסת ספר שנקרא "קול התור", ובפרט בהקדמות שנדפסו בתוכו ואודותיו.
כי אחזו לנו שועלים קטנים מחבלים כרמים, בפה דובר גדולות, ובלב מלא אהדה לשחוק הרשע והצלחותיו, והרחיקו לכת בדמיוני כזב לתוך רקיעי שוא, כאותם נביאי שקר שהניאו לב בני ישראל משמוע בקול נביאי ה', ופיטמו אותם בהבלי השוא כי אכן יש להרע חן בעיני ה', ובם הוא חפץ.
ומלבד מה שלא הרגישו בזיופי הכתבים הללו, עוד אחזו בם לראיה גמורה על דמיוני הבל הללו, ותלו שטותם באשלי רברבי, תלמידי ביהמ"ד של הגר"א ז"ל.
כל זה עלה להם מפני דמיונם המוליכם שלל בדרך לב רצונם, והאהבה לרע, והמצאו חן בעיניהם הגיע לטינא בלבם, אשר הכשירתם מעתה לראות את לבושי הקדרות של שעה זו, כגינוני מלכות שעליהן רוכב אורו של משיח.
אוצר החכמה כתב:למה קרבנות קשור לקידום תהליך הגאולה. אם אפשר להקריב קרבנות (משיקולים הלכתיים בטחוניים וכל השיקולים) אז זה מצוות עשה למה שלא נהיה חייבים בזה ואם אי אפשר אז אי אפשר.
מעט דבש כתב:נקדש את שמך בעולם כתב:הגלות מורכבת מאוסף פרטים שיוצרים מכלול המכונה גלות, חלק מן הפרטים נוגעים לאי יכולתנו לקיים את מצוות ויעודי התורה בשלמות, עם התאפשרות קיומם הרי שיש כאן תהליך גאולה, הרי ישוב הארץ ובנין בית המקדש הם גם כן מצוות עשה ואעפ"כ ברמב"ם זה מופיע כאחד מתפקידי הגואל, א"כ התומכים בחתירה לקיום המצוות שלא היה ניתן לקיימם בגולה, הרי שהם תומכים בהשתדלות לגאולה.
אם כן למה צריך להרחיק לחזון איש?
כל מי שעלה לארץ הקודש, הוא תומך בהשתדלות לגאולה.
ובשביל מה כל העלון? אפשר לסכם בקיצור: כל גדולי ישראל שעלו לארץ ישראל תומכים בשיטת העלון...
יאמר ברורות, ארץ ישראל יקרה לנו מאד, וכל פיסת קרקע שבה היא נחלת אבותינו, ואין בכח שום גורם להפקיע קדושתה וחשיבותה. אבל אין קדושת א"י תלויה על שלטון, אלא על יכולת לגור שם. ותלמידי הגר"א והבעש"ט שעלו לא"י לא חפשו שלטון, אלא לגור תחת שלטון שיאפשר להם זאת.
ובאמת כאשר נוצר מצב שאי אפשר לילך לחלק מסויים של א"י (אע"פ שאין זה פוגע בכלל במצות ישוב הארץ, שאפשר לקיימה היום בהידור בהרבה מקומות), מ"מ העובדה הזאת כואבת לנו ומצערת אותנו מאד, ורואים בזה מעין הקאה רח"ל (על משקל הפסוק ויקרא כ, כב - וע' בהעמק דבר שם דברים נפלאים הנוגעים אלינו בזה).
אבל לא בגלל ביטול הממלכתיות והשלטון של הכת השולטת במדינה, שהינה כולה "ערב רב" כידוע, אלא מפאת אי היכולת להיות שם. ולו היתה אפשרות להיות שם תחת ממשלה של אומות העולם שישמרו כמו כל מקום בעולם, לא היה לנו שום צער על החלפת השלטון.
כעת אנו מצטערים מאד, אבל חייבים למקד הצער הזה היטב, כדי שלא יחרוג לשטח הקרוב אליו, אך שונה מאד בתכלית, הצער על איבוד ריבונות.
נקדש את שמך בעולם כתב:לא כל הרבנים שעלו לארץ סבורים כך, למשל ההולכים בשיטת סאטמר סבורים שאסור לעשות פעולות לקירוב הגאולה
מעט דבש כתב:נקדש את שמך בעולם כתב:לא כל הרבנים שעלו לארץ סבורים כך, למשל ההולכים בשיטת סאטמר סבורים שאסור לעשות פעולות לקירוב הגאולה
לדעתך, אם יתאפשר היום מכל הבחינות (הלכתיות ובטחוניות) להקריב קרבנות, עדיין יתנגדו לכך סטמאר והרש"ר הירש, מכיון שזוהי פעולה לקירוב הגאולה?
מי פטר אותנו ממצות עשה של הקרבת התמיד? האיסור לקרב את הגאולה?
נעמן כתב:אוצר החכמה כתב:למה קרבנות קשור לקידום תהליך הגאולה. אם אפשר להקריב קרבנות (משיקולים הלכתיים בטחוניים וכל השיקולים) אז זה מצוות עשה למה שלא נהיה חייבים בזה ואם אי אפשר אז אי אפשר.
אכן, גם המצווה להקים עלינו בי"ד, היא מצוות עשה מפורשת, ולהלכה, גם העמדת מלך נחשבת למצווה,
וגם ירושת הארץ וביעור ע"ז ועובדיה, הם מצוות מפורשות ומפורטות.
למעשה, הגאולה אכן קשורה בטבורה למימוש מלא של כל מצוות התורה, (וכמו שמבאר הרמב"ם במלכים ומלחמות) וזה ודאי מטלה שמונחת עלינו, ולא רק ב"איתערותא דלעילא"
וזוהי באמת רוח העלון כולו.
נקדש את שמך בעולם כתב:ברור שסאטמר יתנגדו הרי הוא אוסר לגור באר"י כדעת רב יהודה בכתובות, וק"ו לקרבנות וביה"מק.
נקדש את שמך בעולם כתב:מעט דבש כתב:נקדש את שמך בעולם כתב:לא כל הרבנים שעלו לארץ סבורים כך, למשל ההולכים בשיטת סאטמר סבורים שאסור לעשות פעולות לקירוב הגאולה
לדעתך, אם יתאפשר היום מכל הבחינות (הלכתיות ובטחוניות) להקריב קרבנות, עדיין יתנגדו לכך סטמאר והרש"ר הירש, מכיון שזוהי פעולה לקירוב הגאולה?
מי פטר אותנו ממצות עשה של הקרבת התמיד? האיסור לקרב את הגאולה?
ברור שסאטמר יתנגדו הרי הוא אוסר לגור באר"י כדעת רב יהודה בכתובות, וק"ו לקרבנות וביהמ"ק.
מעט דבש כתב:וחבל מאד, שכל מי שדן על נושאים אלו (כגון החזו"א, ואולי אף האדמו"ר מסאטמר...) נהפך אוטומטית למכיר בתהליך שיבת העם לארצו כתהליך הגאולה.
נעמן כתב:אני בהחלט יכול להבין שאתה חי את הדומיננטיות של הנהגת הגרי"ז והרב שך, אבל זה עדיין לא הופך את שאר חכמי הדור ל-לא חרדיים, ובעיני הציבור (וודאי אם תכלול בו את החלקים הפריפריאלים של הציבור), הגרש"ז אוירבאך, שהובא ממנו בעלון, הוא "נר ישראל, עמוד החזק", לא למטה מהרב שך.
מעט דבש כתב:נעמן כתב:אני בהחלט יכול להבין שאתה חי את הדומיננטיות של הנהגת הגרי"ז והרב שך, אבל זה עדיין לא הופך את שאר חכמי הדור ל-לא חרדיים, ובעיני הציבור (וודאי אם תכלול בו את החלקים הפריפריאלים של הציבור), הגרש"ז אוירבאך, שהובא ממנו בעלון, הוא "נר ישראל, עמוד החזק", לא למטה מהרב שך.
מצאתי מה שהובא בעלון מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל (ה'בר פלוגתא' של הרב שך...)
יראה הקורא וישפוט...
נעמן כתב:לסיכום העניין מבחינתי; אינני טוען שהגרש"ז ושאר גדולי החכמים שמובאים בעלון, חותמים על כל מילה הכתובה בו,
אבל, ודאי שלא היו בצד השני, ולא מדובר בשכנוע לדעות זרות החיצוניות למחנה שומרי התורה,
אלא, ההפך,
מדובר בעמדה שיותר קרובה לזרם המרכזי של החכמים בדורות האחרונים,
ואין לחשוש מלדון בה כדרכה של תורה, בראיות ובדברים המתיישבים על הלב, ושלא כמו הנסיון הנלוז לדה-לגיטימציה, שנמשך שנים רבות, ובידי גורמים רבי עוצמה.
אוצר החכמה כתב:לא קראתי את העלון. אבל באופן כללי אינך צודק. זו דרכם של כל המחברים שמביאים דברים שלפי הבנתם תומכים בדבריהם. והמתווכחים כותבים אין זו ראייה כי לזה גם אני מודה. וכל אחד להבנתו.
אוצר החכמה כתב:זו דוגמה מצויינת. כל מי שמחבר ספר על התכלת יביא בתחילת דבריו את מעלת המצווה וחשיבותה. ואני שואל איך להבנתו זה קשור לספרו היש מי שחולק על המצווה?
איתן כתב:נ.ב. אני מכיר מישהו, שכתב קינות חדשות...
נעמן כתב:עמדתו של הרב מעט דבש, וביותר, ההבנה הפשוטה שלו שזו היא הדעה הרווחת בציבור, היא התפתחות חיובית ביותר בעיני, ומי יתן שבאמת כך היא המציאות.
אבל, להוותי, דברים לא ממש שם, ובחלקים נרחבים בציבור רווחת התפיסה ש"אין בינינו לבין סאטמאר דבר" (מלבד חילוקים טקטיים),
ואצל סאטמאר, מלבד שהכריעו ל"הלכה" כדברי האגדה המובאין ברש"י ובתוס' אודות "מקדש מן השמים",
גם עניין א"י המעשי (לא איזו "כולל אונגרין" אלא יישוב שלם ועצמאי), הוא מרוחק מהם בעיקרו, ומלבד ריחוק זה העקרוני, מתארים אותו תמיד כנלווה עם אוסף של כפירות ומיני "כוחי ועוצם ידי".
ובזה וודאי שדברי החכמים (וגם מעשיהם) המובאים תדיר בעלון, מהווים הסתכלות שונה והפוכה, ורובם נטו להוריד מעוצמת השבועות, ולהתייחס אליהם כאל פטור וסוג של אונס,
ולא כסטמר (ואולי גם הרב שך, בצורה פרקטית יותר) שהתייחסו אליהם כאל מצווה גדולה, קבלת עול, וקידוש ה', דרך ההשתופפות בפני "עול הגלות".
זרע הארץ כתב:רק לציין (אני לא מכניס ראשי בין ההרים הגדולים, כל שכן בנושא הסטורי שאיני עוסק בו)
בספר 'קול התור' לרבינו הגר"א (?) מבוארות בהרחבה ובפירוט רב המטרות והייעודים שעמדו לפני מייסדי הישוב בארץ, כייעודיו של מב"י וכו' כידוע.
ששים ריבוא בארץ ישראל מוזכר, בנין ירושלים שבין החומות מוזכר, תקנות כלכליות - קו המדה, וכן עבודת הארץ ולימוד החכמות - גם כן מוזכרים.
אף לא מילה על שלטון או ריבונות יהודים.
חומר למחשבה.
ברזילי כתב: בקול התור לא כתב על ריבונות, נניח, ולכן מה? הוא כתב על מעלת אכילת ארוחת צהריים? הוא מדבר על היעדים, לא על האמצעים הטכניים למימושם. בעיני שלי, הריבונות המדינית שיש ליהודים בא״י חשובה לא רק בגלל המשמעות בדברי הרמב״ן (שיש להתווכח עליה אם אכן כך היא) שעצם הריבונות הוא קיום במצוות יישוב א״י, אלא בעיקר מן הטעם הפשוט שהיא מאפשרת ליהודים מה שבמשך אלפי שנים היה חלום רחוק, כמו תחיית המתים בעינינו.
אוצר החכמה כתב:אני לא מבין את דבריך. לשון הרמב"ם היא שיקום מלך מבית דוד ויגאלנו גאולה שלמה. וכך סברו כל ישראל תמיד שציפו לשמוע שהגיע משיח צדקנו. כך שהגאולה וודאי יכולה להיות בידי אדם משיח צדקנו. ועל השאלה אם מייד עם ביאת המשיח יהיה ובילע המוות לנצח כבר האריכו בזה ואין אדם יודע איך שיהיו עד שיהיו.
ברזלים כתב:אוצר החכמה כתב:אני לא מבין את דבריך. לשון הרמב"ם היא שיקום מלך מבית דוד ויגאלנו גאולה שלמה. וכך סברו כל ישראל תמיד שציפו לשמוע שהגיע משיח צדקנו. כך שהגאולה וודאי יכולה להיות בידי אדם משיח צדקנו. ועל השאלה אם מייד עם ביאת המשיח יהיה ובילע המוות לנצח כבר האריכו בזה ואין אדם יודע איך שיהיו עד שיהיו.
יקום מלך מבית דוד ויגאלנו ולא שאנו נמליך אותו, מבין בתרי העלון נשמע שזה עבודתינו להעמיד מלך מבית דוד ע"י שנחליף השלטון העכשווי לשלטון התורה!
אוצר החכמה כתב:מה מצאת בעמוד הזה שכתב שאנו מחוייבים ביישוב א"י ובבניין ירושלים? מה הבעייה בזה?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים