טעות שגורה: "הן ק-ל כביר לא ימאס תפילת רבים"

[אריך]

במודעות רבות הקוראות לתפילה מקובל במקומותינו לסיים: והן ק-ל כביר לא ימאס תפילת רבים. וראוי לציין שזהו שיבוש, שכן המקור הוא מברכות ח, א שם מביאה הגמ' מקור שבשעה שהציבור מתפללים הוא עת רצון, שנאמר "הן ק-ל כביר ולא ימאס", ופרש"י: כביר לא ימאס. תפילת הרבים לא ימאס.
כלומר שהכביר אינו תואר להק-ל אלא קאי על הרבים.
והשיבוש הגיע מקריאה לא מפוסקת נכון של דברי רש"י הנ"ל.

[אוהב אוצר]

אני דווקא הייתי מלמד זכות, ששינו זאת בכוונה בכדי שלא יתחייב כלל בגניזה.

[אריך]

כאן לא מדובר בשינוי, אלא בשיבוש המשמעות ולא נראה שיש הצדקה לעשות זאת אף בשביל לפטור מגניזה.

בר מן דין- עצם הדבר שיכתבו "ק-ל" כבר די בכך לפטור מגניזה, כי אין כזו מילה.

דיברת על לימוד זכות, ומעיקרא לא באתי ממקום של קטרוג אלא להציל מן השיבוש.

אגב, דבר נוסף שמפריע הוא מה שיש הכותבים "קל כביר" ונראה שזה זילותא דשם שמים, שאפשר לקרוא הקו"ף בפתח ח"ו, ויותר נכון לכתוב ק-ל.

[זקן ששכח]

במודעות רבות הקוראות לתפילה מקובל במקומותינו לסיים: והן ק-ל כביר לא ימאס תפילת רבים. וראוי לציין שזהו שיבוש, שכן המקור הוא מברכות ח, א שם מביאה הגמ' מקור שבשעה שהציבור מתפללים הוא עת רצון, שנאמר "הן ק-ל כביר ולא ימאס", ופרש"י: כביר לא ימאס. תפילת הרבים לא ימאס.
כלומר שהכביר אינו תואר להק-ל אלא קאי על הרבים.
והשיבוש הגיע מקריאה לא מפוסקת נכון של דברי רש"י הנ"ל.

רבינו אריך, מעט ארך אפים לא תזיק. הרי זוהי דרשה ולא פשט בפסוק, ולכשתעיין בדברי רש"י עצמו באיוב תגלה שהוא אומר כן:
רש"י איוב לו ה: הן אל כביר - בחכמה וברחמים.
וראה גם שאר המפרשים על אתר.
ואציין עוד דוגמא אחת שללמד על הכלל באה - דברי רלב"ג : כביר - רב ההשגחה.

[אריך]

במודעות רבות הקוראות לתפילה מקובל במקומותינו לסיים: והן ק-ל כביר לא ימאס תפילת רבים. וראוי לציין שזהו שיבוש, שכן המקור הוא מברכות ח, א שם מביאה הגמ' מקור שבשעה שהציבור מתפללים הוא עת רצון, שנאמר "הן ק-ל כביר ולא ימאס", ופרש"י: כביר לא ימאס. תפילת הרבים לא ימאס.
כלומר שהכביר אינו תואר להק-ל אלא קאי על הרבים.
והשיבוש הגיע מקריאה לא מפוסקת נכון של דברי רש"י הנ"ל.

רבינו אריך, מעט ארך אפים לא תזיק. הרי זוהי דרשה ולא פשט בפסוק, ולכשתעיין בדברי רש"י עצמו באיוב תגלה שהוא אומר כן:
רש"י איוב לו ה: הן אל כביר - בחכמה וברחמים.
וראה גם שאר המפרשים על אתר.
ואציין עוד דוגמא אחת שללמד על הכלל באה - דברי רלב"ג : כביר - רב ההשגחה.

דבריך לא הבנתי כלל. פרשני הפשט אמנם מפרשים שכביר קאי על הקב"ה, אך לא מפרשים שהפסוק מלמד על חשיבות תפילת הרבים, אלא מקור דבר זה הוא מההיא דברכות, ובמודעות הלא על זה מדובר. א"כ על משמרתי אעמודה.

[זאב שמחה]

שלום רב
במחילת כבודכם, בפסוק המקורי בספר איוב כתוב (בפרק לו פסוק ה): הן א-ל כביר ולא ימאס כביר כח לב״.
מאד ברור שהגמרא הביאה הפסוק בקיצור, כדי להוציא הלימוד של תפילת רבים שנקראת בתואר 'כביר', ורש"י פירשו כ"כ.
כ"כ מאד ברור שהתואר 'כביר' כתוב ב' פעמים בפסוק, ובפעם ראשונה נאמר על הקב"ה.
היוצא מזה שמי שכותב " א-ל כביר ולא ימאס...", כותב לשון הפסוק באופן נכון ומדוייק.
בכבוד רב
זאב שמחה

[צונאמי]

פשוטו של מקרא שה' הוא כביר:

{ה} הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵב:

רש"י הן אל כביר. בחכמה וברחמים : ולא ימאס. עני : כביר כח לב. הוא להתנקם לפיכך לא יחיה רשע : (רש"י)

מצודת דוד הן אל כביר. הנה עם כי האל חזק מאד ואין לו יחוס וערך עם מי מ''מ משגיח בשפלים ולא ימאס את התם אם הוא חזק בכח הלב לעמוד מול היצה''ר : (מצודת דוד)

רלב"ג כביר. רב ההשגחה : כביר כח לב. רב הכנת השכל להשיג המושכלות : (רלב"ג)

וא"כ הן הא-ל שהוא כביר, לא ימאס את תפילת הרבים, כפי שנדרש בגמ'.

[אריך]

אם כוונתך צונאמי ליישב את מטבע הלשון הזו, הרי שאשאל שוב: כיון שעיקר הפירוש דקאי על תפילת רבים מקורו בגמ' הנ"ל, ואליבא דהדרש הלזה "כביר" הוא "תפילת רבים", הרי שאין טעם להכניס את התואר ק-ל כביר.

[צונאמי]

אם כוונתך צונאמי ליישב את מטבע הלשון הזו, הרי שאשאל שוב: כיון שעיקר הפירוש דקאי על תפילת רבים מקורו בגמ' הנ"ל, ואליבא דהדרש הלזה "כביר" הוא "תפילת רבים", הרי שאין טעם להכניס את התואר ק-ל כביר.

אם השאלה האם הציטוט מייצג את המקרא או את הגמרא, התשובה: לא.
אם השאלה האם הציטוט מייצג את המקרא עם הגמרא, והאם עובדתית המשפט נכון, התשובה היא: כן.