האם מותר לעשות רשיון נהיגה

[חוקר ודורש]

עדים אנו כל יום למוות ופציעות בתאונות דרכים השאלה היא האם בנ"א שהוא אינו חייב
לעלות על הכביש ברכב משום פרנסה וכדומה ויכול להתנהל חיים תקנים בלי רכב
האם מותר לו להכניס עצמו לסכנה כי הרי ברור שבתחבורה ציבורית או מונית פחות סכנה
ומה ההיתר ללמוד נהיגה או יותר נכון לנהוג ולהחזיק רכב סתם בשביל הנוחות?

[איתן]

בד"כ התאונות קורות כשמישהו אינו נוהג כשורה: עובר על חוקי תעבורה, נוהג כשהוא שיכור או עייף וכו'.
סכוי שתגרום לתאונת דרכים כשאתה נוהג באופן זהיר זניחים.

האם יש היתר לעבור את הכביש שלא לצורך פרנסה? התשובה הפשוטה היא שכן.

[אפרקסתא דעניא]

האם מותר לחצות כביש?

האם מותר לעמוד על המדרכה (גם שם נהרגו ל"ע)?


נקוט האי כללא בידך: כל מילתא דדשו ביה רבים - שומר פתאים ה'.

[חוקר ודורש]

שמעתי פעם בשם מרן הסטייפלר זצ"ל שאם היה בכוחו היה מבטל מכניות משום חשש רציחה.
בעניין דשו בו רבים,אין זה שייך לכאן משום שאיכה דרכא אחרינא,ע"י תחבורה ציבורית
וא"כ למה להחזיק רכב ולעלות על הכביש במקום שניתן בתחבורה ציבורית?

[בברכה המשולשת]

כמדומני שראיתי פעם ספר שלם שעסק בהרחבה בעניין זה"ב ובתחילת דבריו אכן עסק בשאלה זו.
(ואגב, מרן הראי"ה באמת אמר בזמנו שלא היה הדבר בידינו היה עלינו לגזור שלא ליסוע אלא בתחבורה ציבורית, או ברכבי חירום בשעת הצורך)

[אוצר החכמה]

כתבתי כאן פעם שזה פשוט אי הבנה של המציאות. אם כל האנשים יסעו רק בתחבורה ציבורית או ברכבי חירום מה שיקרה הוא שהטכנולוגיה לא תתפתח, לא התחבורה הציבורית ולא רכבי החירום יהיו יעילים כמו היום. וכל התרבות הטכנולוגית תדרדר, הגיינה, בתי חולים וכדומה. וכיוון שהמציאות הברורה היא שהטכנולוגיה של המאות 19-21 האריכה את תוחלת החיים במדינות המפותחות. משמעות הרעיון הזה הוא קיצור חיי האנשים בצורה משמעותית ולא הארכתם.

איני יודע למה התכוון הרב קוק ומה היה ידוע לו על ההתפתחות הטכנולוגית עד תקופתו אבל ברור שכן היא המציאות.

[חוקר ודורש]

לכבוד מנהל האוצר,וודאי לא מדברים על עיצור טכנולגיה השאלה היא לאדם שיכול להסתדר
בתחבורה ציבורית והולך לעשות רשיון,ולהחזיק רכב בשביל הנוחות האם זה מותר לעלות בכביש
כאשר אתה יודע שאתה מחזיק כלי שבכל רגע יכול להיות או ינזק או יזיק האיך זה מותר לכתחילה?

[בברכה המשולשת]

כתבתי כאן פעם שזה פשוט אי הבנה של המציאות. אם כל האנשים יסעו רק בתחבורה ציבורית או ברכבי חירום מה שיקרה הוא שהטכנולוגיה לא תתפתח, לא התחבורה הציבורית ולא רכבי החירום יהיו יעילים כמו היום. וכל התרבות הטכנולוגית תדרדר, הגיינה, בתי חולים וכדומה. וכיוון שהמציאות הברורה היא שהטכנולוגיה של המאות 19-21 האריכה את תוחלת החיים במדינות המפותחות. משמעות הרעיון הזה הוא קיצור חיי האנשים בצורה משמעותית ולא הארכתם.

איני יודע למה התכוון הרב קוק ומה היה ידוע לו על ההתפתחות הטכנולוגית עד תקופתו אבל ברור שכן היא המציאות.

הרי כתבתי "בזמנו", ובהתאם לנתונים ולמצב הרלוונטי בארץ אז.

[ברזילי]

שמעתי פעם בשם מרן הסטייפלר זצ"ל שאם היה בכוחו היה מבטל מכניות משום חשש רציחה.

מרן הראי"ה באמת אמר בזמנו שלא היה הדבר בידינו היה עלינו לגזור שלא ליסוע אלא בתחבורה ציבורית, או ברכבי חירום בשעת הצורך

שיעור ההרוגים מתאונות דרכים היום נמוך יותר ממה שהיה כשנסעו בכרכרות (הרוגים לנפש, מבלי להתחשב באורך הנסיעה). לגזור על נסיעה בכרכרות לא עלה על דעת אדם מעולם (זאת מלבד טענתו של הצודקת של הראוצה"ח, אבל אין צורך להגיע לזה).

[בברכה המשולשת]

שמעתי פעם בשם מרן הסטייפלר זצ"ל שאם היה בכוחו היה מבטל מכניות משום חשש רציחה.

מרן הראי"ה באמת אמר בזמנו שלא היה הדבר בידינו היה עלינו לגזור שלא ליסוע אלא בתחבורה ציבורית, או ברכבי חירום בשעת הצורך

שיעור ההרוגים מתאונות דרכים היום נמוך יותר ממה שהיה כשנסעו בכרכרות (הרוגים לנפש, מבלי להתחשב באורך הנסיעה). לגזור על נסיעה בכרכרות לא עלה על דעת אדם מעולם (זאת מלבד טענתו של הצודקת של הראוצה"ח, אבל אין צורך להגיע לזה).

כמדומני ששיעור תאונות הדרכים במכוניות, רח"ל, היה גבוה יותר מאשר זה בכרכרות, בימי ראשית השימוש במכוניות.

[ברזילי]

נכון מאד. ומכאן למדנו שאף שהרבה חידושים כרוכים בבעיות בראשית דרכם, בטווח הארוך הדרך הנכונה היא לא לוותר על החידוש ולהשאר עם הרוגי הכרכרות רק בגלל שלזה כבר התרגלנו, אלא ללמוד כיצד ניתן לשפר את הטכנולוגיה החדשה (וזה כלל גדול להרבה ענינים ואכמ"ל).

[אפרקסתא דעניא]

תוכל להפנות אותי למקור אודות מספר ההרוגים בעגלות ובכרכרות?

[בברכה המשולשת]

נכון מאד. ומכאן למדנו שאף שהרבה חידושים כרוכים בבעיות בראשית דרכם, בטווח הארוך הדרך הנכונה היא לא לוותר על החידוש ולהשאר עם הרוגי הכרכרות רק בגלל שלזה כבר התרגלנו, אלא ללמוד כיצד ניתן לשפר את הטכנולוגיה החדשה (וזה כלל גדול להרבה ענינים ואכמ"ל).

לא הבנתי. כמדומני שמרן הראי"ה רצה לאסור בארץ בדורו (ואז היתה תחילת חדירת השימוש במכוניות), ובינתיים ישפרו אחרים את הטכנולוגיה החדשה (ולא על בשרנו), ואז ניתן יהיה לבחון את הדבר שוב

[ברזילי]

תוכל להפנות אותי למקור אודות מספר ההרוגים בעגלות ובכרכרות?

חישבתי בעצמי, מתוך מסד הנתונים שכולל את כל הפטירות באנגליה (כולל סיבת המוות) החל ממחצית המאה ה-19. הקובץ המלא אמור להמצא בקלות ברשת. אם זה חשוב אני יכול לנסות לאתר את הנתונים שוב.

[ברזילי]

לא הבנתי. כמדומני שמרן הראי"ה רצה לאסור בארץ בדורו (ואז היתה תחילת חדירת השימוש במכוניות), ובינתיים ישפרו אחרים את הטכנולוגיה החדשה (ולא על בשרנו), ואז ניתן יהיה לבחון את הדבר שוב

עקרונית זה אפשרי, אבל הנקודה העיקרית היא שאין לנו שום דרך לומר מה מידת הסיכון שממנה והלאה כבר יהיה כדאי לאמץ את הטכנולוגיה החדשה, ובפרט לא לשקול את הסיכון מול התועלת, והרבה פעמים התחושה הסובייקטיבית מטעה אותנו (כפי שהיום רוב נאנשים חושבים שתאונות דרכים הן מארה של הקידמה).

[בברכה המשולשת]

לא הבנתי. כמדומני שמרן הראי"ה רצה לאסור בארץ בדורו (ואז היתה תחילת חדירת השימוש במכוניות), ובינתיים ישפרו אחרים את הטכנולוגיה החדשה (ולא על בשרנו), ואז ניתן יהיה לבחון את הדבר שוב

עקרונית זה אפשרי, אבל הנקודה העיקרית היא שאין לנו שום דרך לומר מה מידת הסיכון שממנה והלאה כבר יהיה כדאי לאמץ את הטכנולוגיה החדשה, ובפרט לא לשקול את הסיכון מול התועלת, והרבה פעמים התחושה הסובייקטיבית מטעה אותנו (כפי שהיום רוב נאנשים חושבים שתאונות דרכים הן מארה של הקידמה).

כפי שכתבתי (וכת"ר הסכים עמי) בשנים הראשונות מדובר היה בטכנולוגיה מאוד מסוכנת ולא היה מדובר בתחושה סובייקטיבית גרידא, ובאותם ימים ניתן היה לשקול נזק מול תועלת על-פי המצב אז, ולהגיע למסקנה שכדאי מאוד להימנע.
אחרי מס' שנים, והתפתחות טכנולוגית גדולה בזה, שהיתה מתרחשת גם אם אנחנו היינו נמנעים משימוש במכוניות, כבר אין בעיה להיזקק למכוניות.

[ברזילי]

כפי שכתבתי (וכת"ר הסכים עמי) בשנים הראשונות מדובר היה בטכנולוגיה מאוד מסוכנת ולא היה מדובר בתחושה סובייקטיבית גרידא, ובאותם ימים ניתן היה לשקול נזק מול תועלת על-פי המצב אז, ולהגיע למסקנה שכדאי מאוד להימנע.
אחרי מס' שנים, והתפתחות טכנולוגית גדולה בזה, שהיתה מתרחשת גם אם אנחנו היינו נמנעים משימוש במכוניות, כבר אין בעיה להיזקק למכוניות.

"מאד מסוכנת" זה מוגזם, אני מעריך שהסיכון (לק"מ) היה בערך פי עשרה מהיום, או פי שנים ממה שהיה לפני ארבעים-חמישים שנה. מכיוון שנסעו אז הרבה פחות, גם אז לא היה מדובר בגורם סיכון משמעותי, אלא ברמת סיכון הדומה לסיכונים אחרים שאנחנו נכנסים אליהם באופן יומיומי גם בלי סיבה של ממש.

[שומע ומשמיע]

לכבוד מנהל האוצר,וודאי לא מדברים על עיצור טכנולגיה השאלה היא לאדם שיכול להסתדר
בתחבורה ציבורית והולך לעשות רשיון,ולהחזיק רכב בשביל הנוחות האם זה מותר לעלות בכביש
כאשר אתה יודע שאתה מחזיק כלי שבכל רגע יכול להיות או ינזק או יזיק האיך זה מותר לכתחילה?

אני מכיר מאות איש עם רישיון שמעולם לא פגעו באדם, וקצת ברכוש.
לכן אין שום שאלה על אדם באופן פרטי.
אם הוא לא מתכוון להיות זהיר, כמובן שאסור לו.

אם אתה מדבר באופן כללי שסטטיסטית יש תאונות, ולכן צריך להיות הוראה שכל מי שיכול להסתדר בלי שלא יעשה רישיון. זה בודאי לא נכון, כמו שביאר אוצר החכמה.
כי אחד מאבני היסוד של הקידמה, הוא הקצב המהיר של החיים. שמגיע עם רכבים פרטיים, גם למי שלא מוכרח.

[פרי יהושע]

שמעתי פעם בשם מרן הסטייפלר זצ"ל שאם היה בכוחו היה מבטל מכניות משום חשש רציחה.
בעניין דשו בו רבים,אין זה שייך לכאן משום שאיכה דרכא אחרינא,ע"י תחבורה ציבורית
וא"כ למה להחזיק רכב ולעלות על הכביש במקום שניתן בתחבורה ציבורית?

ידוע, אבל לא מציאותי לעצור את העולם, לא כו"ע אנשים כהסט'

[חוקר ודורש]

המחיר שאנחנו משלמים על הקידמה,נוגע בנפשות,אין אפשרות לעצור את המרוץ הזה
אבל כאדם פרטי,שיכול להסתדר ללא רכב על הכביש וודאי עדיף,משום שכל רכב הוא מוסיף
עומס ופקקים ולחץ,גם נהג מצויין פעמים רבות נקלע למצב של סכנ"פ ,כעת משהוא שלח לי שהרב
מוצפי פסק שמי שלא מוכרח לנהוג עדיף שלא ינהג ,מטעמים דלעיל.

[אפרקסתא דעניא]

גם מי שלא מוכרח שלא יעבור כביש?

[עדיאל ברויאר]

המחיר שאנחנו משלמים על הקידמה,נוגע בנפשות,אין אפשרות לעצור את המרוץ הזה
אבל כאדם פרטי,שיכול להסתדר ללא רכב על הכביש וודאי עדיף,משום שכל רכב הוא מוסיף
עומס ופקקים ולחץ,גם נהג מצויין פעמים רבות נקלע למצב של סכנ"פ ,כעת משהוא שלח לי שהרב
מוצפי פסק שמי שלא מוכרח לנהוג עדיף שלא ינהג ,מטעמים דלעיל.

השאלה הזו רלוונטית למעטים מאוד. שהרי רוב מי שיכול יחסית בקלות להסתדר בלי רכב, עדיף לו שלא לקנות בגלל העלויות הכרוכות באחזקתו וגם ברכישתו והחלפתו אחת לאי-אלו שנים.

[שומע ומשמיע]

גם החור באוזון, שנוצר כנראה מהתעשייה עושה נזק גדול לבריאות, ולמחלות.
על כן לא כדאי להשתמש בדברים תעשייתיים, אם לא מוכרחים.

[שיבר]

אם יש כח לאסור, דעתי היא שהיה מן הראוי לאסור את הרכיבה על אופנוע (שלא לצורך מובהק). הרכיבה על אופנוע מסוכנת במיוחד, בעיקר משום שהרוכב חסר הגנה וכל פגיעה קלה של רכב בו, הרת אסון עבורו. איני בקי בסטטיסטיקה, אבל די בקריאה בעיתונים כדי להיווכח ששיעור הפגיעה באופנוענים גדול לאין שיעור משיעורם במצבת כלי הרכב.

[אבןטובה]

בבא מציעא קיב. ואליו הוא נושא את נפשו מפני מה עלה זה בכבש ונתלה באילן ומסר את עצמו למיתה לא על שכרו

[סגי נהור]

להערכתי, בדרך הטבע קרוב היום שבו תאונות דרכים ייעשו לדבר נדיר, אחר שבכל הרכבים יותקנו מערכות שלא רק מתריעות אלא גם מתערבות בפועל ומונעות תאונות. ואזי אנשים לא יאמינו שבעבר היתה אפשרות כזאת שמכוניות יתנגשו סתם כך זו בזו בלי שום מונע ומעכב. ומסתברא שדבר זה היה היה יכול לקרות לפני שנים רבות לו היו משקיעים בזה די כספים ומאמצים.

[יודע_ספר]

האם נסיעה בספינה מותרת רק לצורך פרנסה?
עיין בשו"ת דברי מלכיאל ח"ה סי' לה שכתב שם שאף שיורדי הים צריכים לברך הגומל לא מצינו שיש להם איסור לירד לים, עי"ש
וא"כ ה"ה הכא אף שיש בזה סכנה לא מצינו שיהיה בזה איסור.

ועיי' שו"ת נודע ביהודה תניינא י שדן שם אודות 'מסעות ציד' ודם שם בכמה אנפי ואחד מטעמיו לאיסור הוא משום שמכניס את עצמו לכלל סכנה וע"ע בשו"ת אגרו"מ חו"מ ח"א סי' קד.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

אחרי אשר כבר הועלה ההלכה של שומר פתאים ה', איני מבין מה יש עוד לדון בזה. איכא דרכא אחרינא הוא סברא בראיות אסורות, לא בכל סברא בש"ס

[חוקר ודורש]

אופנוע זה ממש בגדר מאבד עצמו לדעת. תרבות הנהיגה באופנוע בארץ הוא לעקוף מכוניות
וללכת בניהם ולהיות הראשון ברמזור,רבים חללים הפילה ושומר נפשו ירחק מהם.

[איתן]

אופנוע זה ממש בגדר מאבד עצמו לדעת. תרבות הנהיגה באופנוע בארץ הוא לעקוף מכוניות
וללכת בניהם ולהיות הראשון ברמזור,רבים חללים הפילה ושומר נפשו ירחק מהם.

אם יש כח לאסור, דעתי היא שהיה מן הראוי לאסור את הרכיבה על אופנוע (שלא לצורך מובהק). הרכיבה על אופנוע מסוכנת במיוחד, בעיקר משום שהרוכב חסר הגנה וכל פגיעה קלה של רכב בו, הרת אסון עבורו. איני בקי בסטטיסטיקה, אבל די בקריאה בעיתונים כדי להיווכח ששיעור הפגיעה באופנוענים גדול לאין שיעור משיעורם במצבת כלי הרכב.

חלק ניכר מהאופנוענים רוכבים כמנהג יהוא בן נמשי.
לו היו רוכבים באופן יותר זהיר, זה היה מצמצם בצורה דרסטית את התאונות. וכמו שכתב חוקרנוביץ'.
מה גם שציוד מגן איכותי מצמצם בצורה ניכרת את הפגיעות בבריאות ובנפש.

[חוקר ודורש]

לא זכיתי להבין ההקשר ליהוא בן נמשי

[עזריאל ברגר]

מה גם שציוד מגן איכותי מצמצם בצורה ניכרת את הפגיעות בבריאות ובנפש.

אכן חשוב מאוד להקפיד על חגירת חגורה והרכבת קסדה וכו׳, לפחות במקום שאפשר, ורבו רבו המקרים שהיו תאונות קשות וכל אלו שהיו חגורים יצאו חיים, וכל השאר - ע"ה.

[עקביה]

לא זכיתי להבין ההקשר ליהוא בן נמשי

מלכים ב פרק ט
כ ...וְהַמִּנְהָג כְּמִנְהַג יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי כִּי בְשִׁגָּעוֹן יִנְהָג.

[פרי יהושע]

המחיר שאנחנו משלמים על הקידמה,נוגע בנפשות,אין אפשרות לעצור את המרוץ הזה
אבל כאדם פרטי,שיכול להסתדר ללא רכב על הכביש וודאי עדיף,משום שכל רכב הוא מוסיף
עומס ופקקים ולחץ,גם נהג מצויין פעמים רבות נקלע למצב של סכנ"פ ,כעת משהוא שלח לי שהרב
מוצפי פסק שמי שלא מוכרח לנהוג עדיף שלא ינהג ,מטעמים דלעיל.

לאחרונה התפרסם, בני ברק במקום השלישי בארץ לזיהום [ובאופן כללי הארץ היא אחת מהמזהמות הגדלות יחסית לשטחה], והסיבה ברורה פיח של אטובוסים בשטח קטן, ז"א במקום שיחסית חלש בכלי רכב [אולי סובראו אברכים], עולה הסיכון, כך שכבר אי אפשר לדעת מה הפתרון חוץ מלחזור לעידן התמימות טרום העגלות והסוסים, אבל מה לעשות שכך נברא האדם המשנה וכובש תחת ידיו את העולם, זו המציאות הכואבת, וצריך לחפש פתרונות יצרתיים יותר, כמו תחבורה נקייה ובטוחה יותר יחסית, זה בדרך מתי זה יגיע לבני ברק רק אלוקים יודע!.

[חוקר ודורש]

אמרת טוב פתרונות ,לתחבורה הציבורית.

[שומע ומשמיע]

או שמי שעושה רישיון יפדה נפשו בתרומה לקמפיין זה"ב. לענ"ד יועיל יותר.

[ונתנו ידידים]

כתבתי כאן פעם שזה פשוט אי הבנה של המציאות. אם כל האנשים יסעו רק בתחבורה ציבורית או ברכבי חירום מה שיקרה הוא שהטכנולוגיה לא תתפתח, לא התחבורה הציבורית ולא רכבי החירום יהיו יעילים כמו היום. וכל התרבות הטכנולוגית תדרדר, הגיינה, בתי חולים וכדומה. וכיוון שהמציאות הברורה היא שהטכנולוגיה של המאות 19-21 האריכה את תוחלת החיים במדינות המפותחות. משמעות הרעיון הזה הוא קיצור חיי האנשים בצורה משמעותית ולא הארכתם.

איני יודע למה התכוון הרב קוק ומה היה ידוע לו על ההתפתחות הטכנולוגית עד תקופתו אבל ברור שכן היא המציאות.

הרבה כאן ציטטו את דברי הרב אוצר החכמה, ואני איני מבין כונתו, דהרי ודאי דהגוים ואפי' החילונים ימשיכו להשתמש במכוניות והטכנולוגי' יתפתח וכל הנידון הוא בנוגע להאדם השותו"מ ושומר גם את נפשו האם חייב למנוע מליסע בתחבורה פרטית,
ולגופו של נידון איני יודע למה השואל מדבר רק על קבלת רשיון ולא על עצם הנסיעה במכוניות כי התאונות אינם שייך לנהג בדוקא ואפי' מי שנוהג בזהירות אינו שמור מתאונות הומהתנגשויות אם אלו המופראים בכביש,
ולא באתי לקבוע הלכה בענין זה רק להעיר על הסברות שנידונו כאן והקב"ה ישמרנו ויצילנו מכל פגע רע.

[איתן]

המחיר שאנחנו משלמים על הקידמה,נוגע בנפשות,אין אפשרות לעצור את המרוץ הזה
אבל כאדם פרטי,שיכול להסתדר ללא רכב על הכביש וודאי עדיף,משום שכל רכב הוא מוסיף
עומס ופקקים ולחץ,גם נהג מצויין פעמים רבות נקלע למצב של סכנ"פ ,כעת משהוא שלח לי שהרב
מוצפי פסק שמי שלא מוכרח לנהוג עדיף שלא ינהג ,מטעמים דלעיל.

לאחרונה התפרסם, בני ברק במקום השלישי בארץ לזיהום [ובאופן כללי הארץ היא אחת מהמזהמות הגדלות יחסית לשטחה], והסיבה ברורה פיח של אטובוסים בשטח קטן, ז"א במקום שיחסית חלש בכלי רכב [אולי סובראו אברכים], עולה הסיכון, כך שכבר אי אפשר לדעת מה הפתרון חוץ מלחזור לעידן התמימות טרום העגלות והסוסים, אבל מה לעשות שכך נברא האדם המשנה וכובש תחת ידיו את העולם, זו המציאות הכואבת, וצריך לחפש פתרונות יצרתיים יותר, כמו תחבורה נקייה ובטוחה יותר יחסית, זה בדרך מתי זה יגיע לבני ברק רק אלוקים יודע!.

אינני יודע האם התחבורה הציבורית אשמה. בד"כ היא נחשבת יותר נקיה אקולוגית מרכבים הפרטיים.
יש עוד הרבה פרמטרים שונים: ב"ב נמצאת במרכז גוש דן, וזה בוודאי משפיע לרעה. הבניה מאד צפופה עם קצת צמחייה. אולי רכבים ישנים מזהמים יותר. יש מפעלים שונים (סתם דרך משל: אולי כל הזיהום מגיע ממפעל הקוקה-קולה. איני טוען שזה כך, רק הבאתי דוגמא) וכו'.
כל זה טעון בדיקה, מה באמת מזהם...

אמרת טוב פתרונות ,לתחבורה הציבורית.

לא צריך שום פתרון. אך מי שמעוניין יכול לנסוע באופניים או ללכת ברגל, זה גם יותר בריא. אני אישית גם הולך הרבה ברגל.

[פרי יהושע]

לא צריך שום פתרון. אך מי שמעוניין יכול לנסוע באופניים או ללכת ברגל, זה גם יותר בריא. אני אישית גם הולך הרבה ברגל.

זה טוב למי שמסוגל ורק למרחק קצר, או לומר שאדם לא ילך למקום שאינו מגיע ברגליו, האם זה מציאותי בימינו?

[אוצר החכמה]

להערכתי, בדרך הטבע קרוב היום שבו תאונות דרכים ייעשו לדבר נדיר, אחר שבכל הרכבים יותקנו מערכות שלא רק מתריעות אלא גם מתערבות בפועל ומונעות תאונות. ואזי אנשים לא יאמינו שבעבר היתה אפשרות כזאת שמכוניות יתנגשו סתם כך זו בזו בלי שום מונע ומעכב. ומסתברא שדבר זה היה היה יכול לקרות לפני שנים רבות לו היו משקיעים בזה די כספים ומאמצים.

וודאי שלא. מדובר על מערכות מושתתות מחשב ברמת פיתוח גבוהה, ותקשורת (אינטרנט וסלולרי).