ציפורן כתב:"יפה נדרשת"----
אצל רבה של לובלין, רבי אליהו קלאצקין, באו להדיין רבי של חסידים עם אשתו
שעמדה והטיחה בבעלה הרבי, האשמות כבדות ותבעה ממנו גט פיטורין, שמצדו נסה כל העת להתגונן
משלא היה בפיו מענה הולם לטענותיה של אשתו פנה הרבי אל רבי אליהו ובשם ייחוסו הגדול ושהוא בנן של קדושים ....נכדו ממש של... וכו'-
נפנה אליו רבי אליהו...בפרשת קרח על הפסוק "בן יצהר בן קהת בן לוי". נאמר במדרש שיעקב אבינו בקש רחמים שלא יזכר שמו במחלוקת קרח ועדתו
שנאמר "ובקהלם אל תחד כבודי". ותמוה, הרי אדרבה, מבחינת רחמים היה צורך שיזכר שמו של יעקב כי אולי בזכות אבות יוושעו הבנים .
אלא מסתבר שדווקא משום כך, דווקא משום רחמים לא רצה יעקב שיזכר שמו, שכן מי שמתנהג בצורה מגונה והוא בן לאבות קדושים בעלי שם,
הדבר רק מחמיר את דינו ואת העונש שמגיע לו....
מקובלים כתב:האם יש מידע על יחסו לציונות?
מתפעל כתב:באיזהו מקומן ראיתי שהיה בלגן גדול בלויה שלו עקב הגעת הרב קוק שכפי הנראה כיבדוהו להספיד והקנאים לא איפשרו את זה
מתפעל כתב:מעניין, ר' איתם הי"ד מגיב שם ובין היתר כתב: "בעזרת ה' בעוד כמה שבועות תתפרסם תמונה יחידה שבה אפשר לראות יחד את הראי"ה קוק ואת רבי אליהו קלצקין. התמונה עצמה כבר פורסמה בעבר, אבל טרם הובחן מיהו הזקן היושב שתי כסאות משמאל לראי"ה…" האם התמונה הזו התפרסמה?
פניני כתב:על אביו ואחיו הרבנים החסידים עיין לאחרונה בקובץ היכל הבעשט גליון לד מאמר מהרב עמרם בלוי שי׳ עמוד קנב- קסו
מיללער כתב:האם למעשה עלה ארצה?
השעיר החיי כתב:ראשית לפרסום רשימת הרבנים תומכי הציונות שפורסם זמן קצר לפני כן בעיתון הצפירה (רשימה מעניינת ביותר הכוללת בין השאר את האור שמח, הרב יוסף זכריה שטרן משאול, אביו של החזון איש, סבו של ר נחום פרצוביץ ועוד רבים וטובים) וביניהם הרב קלצקין
http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/ ... /11&page=3
. . . ומצאתי לי לחובה להעיר את הדר"ג (אך אבקש מאד כי לא יתערב זר בינינו והדברים האלו לא יראה שום איש) כי יתאמץ הדר"ג ויכתב לרש"י ראבינאוויץ הרב בסעפעטקין או להאגודה בקאוונא ויצוה עליהם במפגיע לבלי ידפיסו מכתבו ע"ד הציונות שכתב עליהם ויעשה זאת במהרה כי כפי הנשמע הם נכונים בקרוב בימים האלה להדפיס "המכתבים שלהם" בהצפירה והמליץ וכאשר נודע אין ביניהן אף גדול מפורסם אחד כי רבים מהגדולים משכו מהם ידיהם ובפרט הדר"ג שכתב לי בעצמו זה לא מכבר אשר "נכזבה תוחלתו" "ואין חפצו לדבר בזה יותר" מהראוי שיתאמץ אשר דבריו שכתב אז בכל חם לבו הטהור לא יבאו בדפוס זאת היא עצתי ולא אחפוץ להאריך ולבאר הדבר כי אין מבארין לגאון אדיר כמוהו והדר"ג יעשה זאת בחכמתו הגדולה הטובה עליו ועוד הפעם הנני משנה כי אם בדעת כתר"ה למלאות אחרי דברי אז יכתבו עוד ביום שיקבל מכתבי זה פן יאחר את המועד. ובקשתי מאת כתר"ה להודיעני אם יעשה כן . . .
בהיותי בפט"ב הכרתי את המהנדס המצוין, בעומק חריפותו ושכלו מו"ה שמואל וואלף פ וואלפסאן מי שהי לפנים עילוי מצאשניק (אשר בהיותי מלפנים בצאשניק ישבנו שמה יחד) ואשר הצטיין בכשרונו ועומק עיונו גם על הרב הגאון הגדול ר' זלמן זצ"ל מלאדי וצאשניק, ובסוף ימיו היה רב בלובלין בעמה"ס תורת חסד, התעלה הוא עליו בכח עיונו, ובעת הכרתיו בפ"ב ונסיתי לדבר מעניני חד"ת כבר קצרה ידו מלעיין בזה. כאשר כבר שקע כל כוחו ומחשבתו בענין חשבון. ובעצמו הצטער אשר אין כוחו כמאז להעמיק בדברי תורה (אשר עזב את התורה), אך אמר שבשום אופן לא יוכל לכבוש את רוחו מעניני הנדסה ומכניק. ובכ"ז הגה"צ בעל צ"צ זצ"ל ניסה לשלוח את דבריו אליו כי אם אך ישוב להשים את מעיניו בתה"ק יצוה לעושי דברו לתת עליו משרת רבנות בעיר גדולה וכבודה ביותר. ומאד הצטער הגה"צ זצ"ל אשר כח אדיר כזה הלך לטמיון. וסוף דבר לא ראה ברכה חמרית גם מחכמתו בהיותו אינו מן הישוב, רחוק מכל עניני העולם, ושקוע רק בחכמה
שומר כתב:בקשר יחסו של הרב קלצקין לרב קוק שהובא לעיל הושמטו דברים שהרב קלצקין אמר לבנו על הרב קוק והם שחכם כמותו צריך להזהר בדברים שכותב. כונתו כנראה לדברים שיצא התנגדות גדולה של הרב זוננפלד. המקור הוא מספרו של בנו יעקב כתבים שיש שם מאמר על אביו
ב"ה יום א' י"ד אייר א'תתלא, ספטקין.
לכבוד ידידי הרב הגאון הגדול האמתי וכו' כש"ת מהור"ר אלי' קליאצקין שליט"א הגאבד"ק מריומפול.
בהיותי בווילנא התראיתי את ידידינו הגאון ר"י ריינס מלידא ועם אחינו הציונים, ונחליט לקרוא אסיפה גדולה של רבנים, בעוד ירח ימים או יתר מעט, אך את ה"קול קורא" אל הרבנים צריך אני לכתב בשם אלה הרה"ג שנתנו את המכתבים הראשונים ושחתמו על ה"קול קורא" ואשר על כן אבקש את כת"ר לשלח לי מיד את הסכמתו לכתב בשמו את ה"קול קורא", ביחד את שם שאר הרה"ג חברינו בדעה.
האספה תהי' בווילנא.
הפרוגרמה של האסיפה היא: לא שידונו הרבנים אם צריכים הם לעמוד במצב חיובי או שלילי לציונות, כי אם, במה תהי' עבודתם בציונות יועילו להפצתה.
[מכאן בכת"י הרש"י רבינוביץ] הנני מחכה לתשובתו בקרוב ידידו ואוהבו המוקירו ומכבדו כערכו הגדול ומברכו בכטו"ס שמואל יעקב ראבינאוויטץ
במכתב שפורסם בעיתון 'המליץ' [כ"ז בתשרי תר"ס 1899] סיפר אחד המשתתפים על הועידה המתוארת במכתב שלפנינו: "והנה אנוכי הייתי באותו המעמד שבו נזדמנו בווילנא שמונה רבנים מגאוני ליטא - מלבד הרב המורשה - ביחד עם רבים מטובי הציונים, ה"ה הגאונים רי"י ריינס מלידא... ר' אלי' קליאצקין ממאראמפאל... ויחליטו כי מצוה רבה על כל איש מישראל לעבוד בציונות - לפי הפרוגרמה הבזילאית - ככל האפשר, וגם הם הבטיחו מצדם לעשות את כל מה שביכולתם לטובת הרעיון הציוני, ויביעו את דעתם נגד אלה האומרים למנות "ועד רבני" לציונות, יען כי דבר אין לה עם הדת, ומגמתה רק להושיע את ישראל במצבו החומרי. ועל דבר הקולטורה החליטו: "להסירה מהפרוגרמה של הקונגרס ולהניח אותה לכל ציוני וציוני לעבוד בה כרוחו וכיכולתו", וכן נתקבלה ההחלטה הזאת, גם על הקונגרס השלישי", ומסכם הכותב: "גאוני ישראל השתתפו באספה ציונית ויביעו את שמחת לבבם, למראה הגדולות והנפלאות שחולל הרעיון הציוני בקרב עמנו ואת הסכמתם למעשי ראשי הציונות". על מכתב זה נדפס גם אישור מאת רש"י רבינוביץ: "כנים הדברים שהודיע הכותב הנכבד".
בגיליון 'הצפירה' נדפס מאמר 'דעות הרבנים לטובת הציוניות', ובין הרבנים הנזכרים בו מופיע שמו של רבי אליהו קלאצקין [י"ב בניסן תר"ס 1900].
בעיתון 'הד הזמן', כ"ז בשבט תרס"ט, פורסם: "לובלין. בי"ז בטבת היתה כאן אספה חשובה של נכבדי עירנו לבחירת רב לעדתנו. הקאנדידאט הראשי היה הרב המפורסם ממאריאמפול. ... אחד מהבוררים... פנה גם עתה אל הרב בהצעה זו, אולם אחדים מקהילתנו, מהנרגנים, מצאו "פסול" בהרב הזה. ה"פסול" הוא מעניין עד מאוד והוא מלמד לדעת את אופיים של החשובים המקומיים... הוא חטא חטא כבד מנשוא: הוא נתן מכתב הסכמה להתנועה הציונית בראשית התעוררותה! האם אפשר לכפר עוון כזה? והחטאים הללו עמדו להנרגנים להשיג בעד הרב מבינדין (מחסידי גור) חתימה אחת יותר מהחתימות שקיבל הרב קליאצקין ממאריאמפול, והוא נבחר ברוב של תשע דעות נגד שמונה, שקיבל הרב ממאריאמפול".
בספר 'ליטא הציונית' מאת אברהם תורי מסופר על חוות דעת שפרסם הרב קלאצקין למען התנועה הציונית.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 83 אורחים