אם למקרא השלם מכת"י

[אם למקרא]

אם למקרא נשא 1.png (92.05 KiB) נצפה 2064 פעמים

אם למקרא נשא 2.png (77.99 KiB) נצפה 2064 פעמים

אם למקרא נשא 3.png (88.45 KiB) נצפה 2064 פעמים

אם למקרא נשא 4.png (82.93 KiB) נצפה 2064 פעמים

אם למקרא נשא 5.png (97.16 KiB) נצפה 2064 פעמים

[אם למקרא]

אם למקרא בהעלותך 1.png (87.52 KiB) נצפה 2064 פעמים

אם למקרא בהעלותך 2.png (80.94 KiB) נצפה 2064 פעמים

אם למקרא בהעלותך 3.png (98.45 KiB) נצפה 2064 פעמים

אם למקרא בהעלותך 4.png (91.93 KiB) נצפה 2064 פעמים

אם למקרא בהעלותך 5.png (80.9 KiB) נצפה 2064 פעמים

אם למקרא בהעלותך 6.png (35.22 KiB) נצפה 2064 פעמים

[במסתרים]

בפרשת תצוה כתבו על ונקדש שהוא בקמץ בברויאר, וליתא.

[מעט דבש]

אכן, וכמבואר כאן.

[במסתרים]

בפ' בהעלותך כתבו להפסיק מעט: כל היום ההוא, וכל הלילה.

וכהנה עוד.

מה המקור לזה? כאשר רצתה המסורת להפסיק נתנה פסיק. מנלן להוסיף הפסקות מדעתנו?

[כדכד]

מנלן להוסיף הפסקות? מדעתנו!
גם אם המסורה לא נתנה פסיק הרי שפשוט מסברא להפסיק שם.
לענ"ד אין כוונת ההפסקה שצריך להפסיק שם אלא בעיקר שלא תשתמע ההפסקה לאחר תיבת היום ואת תיבת ההוא יסמיכו ל"וכל הלילה" כפי שמתבקש מאופן נגון הטעמים המקובל

[אם למקרא]

אם למקרא - כי תשא1.png (100.42 KiB) נצפה 1597 פעמים

אם למקרא - כי תשא3.png (114.76 KiB) נצפה 1597 פעמים

אם למקרא - כי תשא2.png (99.67 KiB) נצפה 1597 פעמים

אם למקרא - כי תשא5.png (101.12 KiB) נצפה 1597 פעמים

אם למקרא - כי תשא4.png (94.04 KiB) נצפה 1597 פעמים

אם למקרא - כי תשא6.png (72.55 KiB) נצפה 1597 פעמים

אם למקרא - כי תשא7.png (85.47 KiB) נצפה 1597 פעמים

[אם למקרא]

אם למקרא - אחרי1.png (87.84 KiB) נצפה 780 פעמים

אם למקרא - אחרי2.png (99.19 KiB) נצפה 780 פעמים

אם למקרא - אחרי3.png (80.84 KiB) נצפה 780 פעמים

[אם למקרא]

אם למקרא - קדושים1.png (90.37 KiB) נצפה 661 פעמים

אם למקרא - קדושים2.png (97.63 KiB) נצפה 661 פעמים

אם למקרא - קדושים3.png (84.7 KiB) נצפה 661 פעמים

[אם למקרא]

אם למקרא - בהר1.png (92.69 KiB) נצפה 521 פעמים

אם למקרא - בהר2.png (114.75 KiB) נצפה 521 פעמים

אם למקרא - בהר3.png (27.75 KiB) נצפה 521 פעמים

[איש_ספר]

ומעניין לעניין באותו עניין, יש להעיר כי לפי אנשי מזרח אפשר להבין בפשטות את דרשת חז"ל בסוטה ל"ה ע"א על דברי המרגלים "לא נוכל לעלות כי חזק הוא ממנו, אמר רבי חנינא בר פפא דבר גדול דיברו מרגלים באותה שעה, כי חזק הוא ממנו, אל תקרי ממנו אל ממנו, כביכול אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם". ועיין רש"י שם, אך לשיטת אנשי מזרח הדברים פשוטים, וכ"כ בהגהות חכמת מנוח לסוטה שם וזו כנראה כוונת תוס' בריש דבריו בערכין ט"ו ואכמ"ל.

עוד מדברי הס"ק בהסכמתו לקונטרס כללי הקריאה הנכונה ממהר"ר יוסף זליכה זצ"ל

הסכמה.jpg (81.48 KiB) נצפה 474 פעמים

הדברים מחודשים.
מה שמשמיטים הדגש החזק, אין כאן איזה 'מנהג', אלא הוא חוסר דקדוק בעלמא.
ולמה לקבוע זאת ל'מנהג', שכאן מדגישים וכאן לא.
אם כבר שמים לב לדקדק, יש להדגיש את כל הדגשים כמשפטם.

הדר הוא לכל חסידיו

חזר בו.png (101.71 KiB) נצפה 473 פעמים

[אם למקרא]

אם למקרא - במדבר1.png (94.63 KiB) נצפה 385 פעמים

אם למקרא - במדבר2.png (115.8 KiB) נצפה 385 פעמים

אם למקרא - במדבר3.png (100.01 KiB) נצפה 385 פעמים

אם למקרא - במדבר4.png (78.43 KiB) נצפה 385 פעמים

[מעט דבש]

יש"כ לרב מעט דבש על דבריו הכללים והיסודיים, אכן דובר ע"כ שיש לעדכן את הספר לפי הכתר. במיוחד לאור זאת שדעתו של הס"ק היה שיש ללכת אחרי הניקוד שבכתר בכ"מ. יתכן שבשעת כתיבת הדברים לא היה לפניו עדיין את התנ"ך של ברויאר.

יש לציין שבפרשת במדבר (ג, כז) הכריע שלא כמיוחס לכתר ארם צובה.

[במסתרים]

קרוב למה שהערתי כבר, צ"ע בהוראה להפסיק בסוף הפסוק הראשון של ספר במדבר.
הטעמים הפסיקו באופן אחר וכל קריאתנו על פיהם.

[אהוד לב]

קרוב למה שהערתי כבר, צ"ע בהוראה להפסיק בסוף הפסוק הראשון של ספר במדבר.
הטעמים הפסיקו באופן אחר וכל קריאתנו על פיהם.

הגם שטעמי המקרא הפסיקו הפסקה עיקרית באתנחתא, וכדבריך, עם זאת בחצי השני של הפסוק שמתחיל במילים "באחד לחודש השני", ההפסקה העיקרית היא בטיפחא שלפני תיבת "לאמור", ועל כן ראוי להפסיק שם ולא לקרוא ברצף "מארץ מצרים לאמור".

[במסתרים]

ראוי להפסיק שם

לא יותר מבאתנחתא.
(קראת את ההוראה וטעמה?)

גם על ההפסק שלך בטפחא להיכר יש לדון, לפי שהוא נעשה ממילא ע"י הטעמים. ומ"ש בש"ע להפסיק בק"ש לפני על לבבך י"ל דהיינו כשקורא בלי טעמים, או שיזהר להפסיק על פיהם.

[אם למקרא]

אם למקרא - שלח1.png (80.43 KiB) נצפה 196 פעמים

אם למקרא - שלח2.png (101.63 KiB) נצפה 196 פעמים

אם למקרא - שלח3.png (82.86 KiB) נצפה 196 פעמים

אם למקרא - שלח4.png (84.97 KiB) נצפה 196 פעמים

אם למקרא - שלח5.png (94.29 KiB) נצפה 196 פעמים

אם למקרא - שלח6.png (44.09 KiB) נצפה 196 פעמים

[מעט דבש]

יג, לא - לגבי מילת 'ממנו', חזר בו הגרש"ד, ראה לעיל.

לגבי בן אשר ובן נפתלי - ראה כאן.

[במסתרים]

ועל יד הירדן - מה שהקשה על פירוש רש"י לכאורה לק"מ, כי גם אם "ועל יד" במשמעות 'אצל' נוהגים הטעמים לפי פשט התיבות: על, ידו של פלוני.

[אני ה"א - בשם שע"ת ליזהר בטפחא ב'אני'. כל רואה ישאל והלא כתוב 'כי אני ה"א' והטפחא בשם, וכבר נשמר מזה בעל שתי ידות (הובא בשל"ה מסכת תמיד):
לבד כשיבא מלת כי בתביר קודם לה, לפי שאי אפשר לטרחא לבא אחר תביר אם לא במאריך באמצע, עכ"ל.
מ"ש 'אי אפשר' אין כוונתו שלא יבוא כה"ג, כי מצינו 'נרות המערכה ואת-כל-כליה', אלא שבפסוק זה א"א, ולבאר יותר נצרכת הרחבה קצת.]

[אם למקרא]

אם למקרא - חוקת1.png (89.39 KiB) נצפה 60 פעמים

אם למקרא - חוקת2.png (92.04 KiB) נצפה 60 פעמים

אם למקרא - חוקת3.png (93.56 KiB) נצפה 60 פעמים

אם למקרא - חוקת4.png (51.63 KiB) נצפה 60 פעמים

[כמהים_]

אפשר שזו שאלת בורות, אך אין הבישן למד: מה המקור למש"כ שם שההפסקה אחרי פסק גדולה מההפסקה אחרי לגרמיה? מסברא, תמיד הנחתי שפסק מפסיק פחות מכל הטעמים המפסיקים, והא ראיה, שלעולם אינו בא אחר טעם מפסיק אלא רק אחר טעם מחבר.

[במסתרים]

לעולם אינו בא אחר טעם מפסיק אלא רק אחר טעם מחבר

מפני שטעם שמפסיק בעצם אינו צריך להפסק שני.

לא אחרי כל טעם מפסיק רגילים להפסיק (כגון פשטא), ואולי הנגינה עצמה מפסקת (אף שאין נשמע כ"כ לאזנינו), משא"כ בפסיק שכל ההפסק הוא בזמן.

[כמהים_]

מפני שטעם שמפסיק בעצם אינו צריך להפסק שני.

תינח אם אכן הפסקת הטעם גדולה מהפסקת הפסק, אבל אילו הפסקה הפסק גדולה מהפסקת הטעם, מ"ט לא יבוא פסק אחריו "להגדיל" ההפסקה (במקום שראוי לפסק)?
ומ"מ, אשמח למקורות לכאן או לכאן.

[במסתרים]

תינח אם אכן הפסקת הטעם גדולה מהפסקת הפסק, אבל אילו הפסקה הפסק גדולה מהפסקת הטעם, מ"ט לא יבוא פסק אחריו "להגדיל" ההפסקה (במקום שראוי לפסק)?
ומ"מ, אשמח למקורות לכאן או לכאן.

לא יעלה על הדעת.
פסיק בא אחרי משרת דווקא כי אין שם הפסק אבל לסיבה מן הסיבות (כבוד שם שמים, תיבות דומות, ולפעמים לפרש נגד הטעמים, ועוד) יש צורך בו.

אחרי מפסיק לא שייך ואין צורך להגדיל, ואם היה צורך היה בא טעם אחר.

מקורות אשאיר לאחרים. בלא"ה אין כללי הטעמים מסורים בידינו מסיני אלא נבנו ויוסדו על פי הנראה בתנ"ך, ודברים פשוטים אלה תוכל גם אתה להוציא בעיונך.