הכל בכתב כתב:הנביא מלאכי, האחרון שבנביאים, נבואתו כתוב בסוף ספר תרי עשר, וכמה דיעות בגמ' בזהותו, ולחד דיעה שמו היה "מלאכי".
בכל אופן, בפסוק הניקוד הוא בקמץ על האות א', אבל כמדומה ששגור בפי העולם לקרוא בפתח על הא', מה הסיבה לזה?
הכל בכתב כתב:בכל אופן, בפסוק הניקוד הוא בקמץ על האות א', אבל כמדומה ששגור בפי העולם לקרוא בפתח על הא', מה הסיבה לזה?
מיללער כתב:שמעתי הקלטה מד"ת של הרה"ק מהריט"ב זצ"ל מסאטמאר, ופותח "דער נביא זאגט אין מלאכי" בקמיצת האל"ף של מלאכי
הסרפד כתב:ומה עם 'יאשיה' (שבש"ס) בפת"ח?
אבא יודן כתב:הכל בכתב כתב:בכל אופן, בפסוק הניקוד הוא בקמץ על האות א', אבל כמדומה ששגור בפי העולם לקרוא בפתח על הא', מה הסיבה לזה?
אולי מהגייה ספרדית. ולפי"ז אתי שפיר מש"כמיללער כתב:שמעתי הקלטה מד"ת של הרה"ק מהריט"ב זצ"ל מסאטמאר, ופותח "דער נביא זאגט אין מלאכי" בקמיצת האל"ף של מלאכי
כדי שלא לחקות המינים עיקם אותו צדיק לשונו.
אם כבר פה אציין עוד כמה טעותים בשמות שלדאבוני נשתרבב כל כך עד שהמדקדק בדבריו לבטא נכון נראה כמשתגע,,,,
~חגי(הנביא)בגימל פתוחה(חגי א א)לא לערב עם חגי מבאי מצרים(בראשית מו טז)
~דניאל ביוד צרויה (דניאל א ו)וע"ע מנחת שי יחזקאל יד יד
~(נחמיה בן)חכליה בכף פתוחה ולמד שואית (נחמיה א א)
~ בתיה (בת פרעה) בבית חרוקה ( דברי הימים א ד יח)וזה האחרון קשה מכולם וגם דוברי העוורי"ט לא עמדו ע"ז
ועוד ועוד נלאיתי נשוא
הכל בכתב כתב:הסרפד כתב:ומה עם 'יאשיה' (שבש"ס) בפת"ח?
כמדומה שזה רק מבטא הונגרי... ולא נהיגי גבן.
פייש כתב:בפשטות, נחום עם קמ"ץ המורגל אצלנו כי זה הכינוי להשם מנחם, ואין זה השם העצם נחום מהפסוק.
הסרפד כתב:הכל בכתב כתב:הסרפד כתב:ומה עם 'יאשיה' (שבש"ס) בפת"ח?
כמדומה שזה רק מבטא הונגרי... ולא נהיגי גבן.
אני שמעתי כן דווקא ממורַי הליטאיים (מארה"ב).
פייש כתב:בפשטות, נחום עם קמ"ץ המורגל אצלנו כי זה הכינוי להשם מנחם, ואין זה השם העצם נחום מהפסוק.
איש גלילי כתב:פייש כתב:בפשטות, נחום עם קמ"ץ המורגל אצלנו כי זה הכינוי להשם מנחם, ואין זה השם העצם נחום מהפסוק.
ולמה כינוי למנחם (שהוא בפת"ח תחת הנו"ן) צריך לבוא בקמ"ץ? (לדעתי חלק מהדברים האלה, הם זכר להגייה האשכנזית הקדומה שלא חילקה בין קמץ לפתח, ולכן קצת קמצים נשארו כפתח, וקצת פתחים התהפכו יחד עם הקמץ להגייה החדשה)
קאצ'קלה כתב:פייש כתב:בפשטות, נחום עם קמ"ץ המורגל אצלנו כי זה הכינוי להשם מנחם, ואין זה השם העצם נחום מהפסוק.
אולי אתה צודק בנוגע למי שנקרא בשני השמות 'מנחם נחום', שזה שם וכינוי. אבל מי שנקרא 'נחום' בלבד, למה נחשוב שהוא נקרא על שם מנחם?
אני גיליתי פעם למי ששמו 'נחום עזריאל', ששמו האמתי הוא 'נַחום' בנו'ן פתוחה (לא כפי שהיה מורגל בקמץ) 'עַזריאל' בעי'ן פתוחה (לא בסגול). והיה לו לחידוש.
דומני שהשם הושעיה-אושעיא כבר נדון באשכול אחר, ופשוט שיש לנקד כפי שהוא במקרא: הוֹשַׁעְיָה, בש'ין פתוחה.
קאצ'קלה כתב:אני גיליתי פעם למי ששמו 'נחום עזריאל', ששמו האמתי הוא 'נַחום' בנו'ן פתוחה (לא כפי שהיה מורגל בקמץ) 'עַזריאל' בעי'ן פתוחה (לא בסגול). והיה לו לחידוש.הוֹשַׁעְיָ
פייש כתב:איש גלילי כתב:פייש כתב:בפשטות, נחום עם קמ"ץ המורגל אצלנו כי זה הכינוי להשם מנחם, ואין זה השם העצם נחום מהפסוק.
ולמה כינוי למנחם (שהוא בפת"ח תחת הנו"ן) צריך לבוא בקמ"ץ? (לדעתי חלק מהדברים האלה, הם זכר להגייה האשכנזית הקדומה שלא חילקה בין קמץ לפתח, ולכן קצת קמצים נשארו כפתח, וקצת פתחים התהפכו יחד עם הקמץ להגייה החדשה)
יש לך קושיה על כינוי ? אתמהה
פלתי כתב:פרשת במדבר רגילים העולם לומר במ"ם קמוצה אעפ"י שהיא פתוחה.
לייטנר כתב:קאצ'קלה כתב:אני גיליתי פעם למי ששמו 'נחום עזריאל', ששמו האמתי הוא 'נַחום' בנו'ן פתוחה (לא כפי שהיה מורגל בקמץ) 'עַזריאל' בעי'ן פתוחה (לא בסגול). והיה לו לחידוש.הוֹשַׁעְיָ
הרב עזריאל הילדסהיימר נקרא בע' סגולה, ורבים מהיקים קרויים על שמו (או על שם מי שנקרא על שמו), ולפיכך "הגילוי" מעניין אך חסר משמעות.
קאצ'קלה כתב:לייטנר כתב:קאצ'קלה כתב:אני גיליתי פעם למי ששמו 'נחום עזריאל', ששמו האמתי הוא 'נַחום' בנו'ן פתוחה (לא כפי שהיה מורגל בקמץ) 'עַזריאל' בעי'ן פתוחה (לא בסגול). והיה לו לחידוש.הוֹשַׁעְיָ
הרב עזריאל הילדסהיימר נקרא בע' סגולה, ורבים מהיקים קרויים על שמו (או על שם מי שנקרא על שמו), ולפיכך "הגילוי" מעניין אך חסר משמעות.
בקיצור, הלכה כ'יקה' בכל מקום... דברי הבאי בעלמא! גם ה'יקים' גדלו על ברכי הצאינה וראינה, וידעו שאות עי'ן באה באידיש במקום סגול, ומשם הפך עזריאל בפתח לעזריאל בסגול.
איש גלילי כתב:מסתבר שגם אחרי שקרא הרב אליהו, אם האב התעקש בדעתו לקרוא אליה, השם הוא אליה.
אגב, הסיפור מוזר למדי, שהרי ודאי יש כזה שם אליה.
פייש כתב:ומי זה שנקרא נחום בלבד, איני מדבר כהיום שנשכח כמעט כל ענין שמות וכינויים, אבל בעולם של פעם לא היה דבר כזה, אין כינוי בלי שם. ונחום לא היה שם רק כינוי למנחם, עלה לתורה כמנחם ונקרא בפי כל נחום כמו מאות שאר כינויים אצל יהודי אשכנז דאז.
לייטנר כתב:השגיאה המקורית לא אמורה לעניין את האדם שאביו קרא לו בבואו בבריתו של אברהם אבינו בשם, גם אם קרא לו בשגיאה בשם.
אפרקסתא דעניא כתב:אליהו הנביא עצמו נקרא אליה (במלאָכי ג)...
איש גלילי כתב:מסתבר שגם אחרי שקרא הרב אליהו, אם האב התעקש בדעתו לקרוא אליה, השם הוא אליה.
אגב, הסיפור מוזר למדי, שהרי ודאי יש כזה שם אליה.
לייטנר כתב:אבא יודן כתב:הכל בכתב כתב:בכל אופן, בפסוק הניקוד הוא בקמץ על האות א', אבל כמדומה ששגור בפי העולם לקרוא בפתח על הא', מה הסיבה לזה?
אולי מהגייה ספרדית. ולפי"ז אתי שפיר מש"כמיללער כתב:שמעתי הקלטה מד"ת של הרה"ק מהריט"ב זצ"ל מסאטמאר, ופותח "דער נביא זאגט אין מלאכי" בקמיצת האל"ף של מלאכי
כדי שלא לחקות המינים עיקם אותו צדיק לשונו.
אם כבר פה אציין עוד כמה טעותים בשמות שלדאבוני נשתרבב כל כך עד שהמדקדק בדבריו לבטא נכון נראה כמשתגע,,,,
~חגי(הנביא)בגימל פתוחה(חגי א א)לא לערב עם חגי מבאי מצרים(בראשית מו טז)
~דניאל ביוד צרויה (דניאל א ו)וע"ע מנחת שי יחזקאל יד יד
~(נחמיה בן)חכליה בכף פתוחה ולמד שואית (נחמיה א א)
~ בתיה (בת פרעה) בבית חרוקה ( דברי הימים א ד יח)וזה האחרון קשה מכולם וגם דוברי העוורי"ט לא עמדו ע"ז
יש שסבורים שכיון שהם וסביבתם אינם מקפידים על לשון נכונה, אז ודאי שאם יש שמקפיד, הוא משוגע...
איש גלילי כתב:בערך מאותה סיבה שרגילים לקרוא נחום בקמץ תחת הנו"ן
לייטנר כתב:איש גלילי כתב:מסתבר שגם אחרי שקרא הרב אליהו, אם האב התעקש בדעתו לקרוא אליה, השם הוא אליה.
אגב, הסיפור מוזר למדי, שהרי ודאי יש כזה שם אליה.
גם בעיני, אך כיון שאותו גדול ידע את כל אוצר החכמה, ואכמ"ל וד"ל, נראה לי שסבר אחרת.
פלתי כתב:פרשת במדבר רגילים העולם לומר במ"ם קמוצה אעפ"י שהיא פתוחה.
איש גלילי כתב:וכן ירמיהו בשוא תחת המ"ם (אע"פ שיש דעה ששוא כגון זה נהגה כחיריק, אבל דעת רוב הראשונים לא כן, וכן המנהג).
אראל כתב:וכאן המקום להעיר על הניקוד הנכונה בקריאת שם 'דניאל' הציר"י תחת היו"ד ולא תחת האלף!, וכן הוא בכל המקרא [לא כשמות מיכאל וגבריאל, שהצירי תחת האלף, כמו שם א-ל]
לייטנר כתב:קאצ'קלה כתב:אני גיליתי פעם למי ששמו 'נחום עזריאל', ששמו האמתי הוא 'נַחום' בנו'ן פתוחה (לא כפי שהיה מורגל בקמץ) 'עַזריאל' בעי'ן פתוחה (לא בסגול). והיה לו לחידוש.הוֹשַׁעְיָ
הרב עזריאל הילדסהיימר נקרא בע' סגולה, ורבים מהיקים קרויים על שמו (או על שם מי שנקרא על שמו), ולפיכך "הגילוי" מעניין אך חסר משמעות.
הכל בכתב כתב:הנביא מלאכי, האחרון שבנביאים, נבואתו כתוב בסוף ספר תרי עשר, וכמה דיעות בגמ' בזהותו, ולחד דיעה שמו היה "מלאכי".
בכל אופן, בפסוק הניקוד הוא בקמץ על האות א', אבל כמדומה ששגור בפי העולם לקרוא בפתח על הא', מה הסיבה לזה?
לייטנר כתב:אראל כתב:וכאן המקום להעיר על הניקוד הנכונה בקריאת שם 'דניאל' הציר"י תחת היו"ד ולא תחת האלף!, וכן הוא בכל המקרא [לא כשמות מיכאל וגבריאל, שהצירי תחת האלף, כמו שם א-ל]
עיין ביחזקאל י"ד.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 24 אורחים