פורום אוצר החכמה

עקביה כתב:תמיד ידעתי שכשאומרים 'פשט' מתכוונים ל'פשט'. אמנם יתכן שיפלו חילוקי דעות מהו הפשט הפשוט ביותר, וקורה שיש הפתעות, אבל בגדול, הטווח של הפשט הוא לא כ"כ גדול.

במה דברים אמורים? ברש"י, ובשאר מפרשי התורה בעלי הפשט. אבל נראה שישנו בית מדרש מיוחד, שם 'פשט' הוא משהו אחר.

להלן שלש דוגמאות:

1. היא נתנה לי מן העץ ואוכל. לפי הפשט, שהכיתני בעץ עד כי שמעתי לדבריה (בעל הטורים בראשית פרק ג פסוק יב).

2. טעם 'ויהי בשכון ישראל'. לפי הפשט לא חטא ראובן אפי' בבלבול מצע, והכי מדריש פשטי דקרא, ויהי בשכון ישראל בארץ ההיא ומתה רחל, וילך ראובן לדרכו, ולמה, לפי שראובן ראה את בלהה ואת עלבון אמו ולא רצה לראות ולפיכך הלך מאביו, וזהו שנ' וישכב פי' יעקב את בלהה, ושמע יעקב שראובן תבע עלבון אמו, וזהו שכתוב וישמע ישראל, לכן שלח אחר ראובן, וכשבא אצלו אז היו בני יעקב י"ב אבל קודם שבא אצלו לא היו אלא י"א (מושב זקנים בשם רבי יהודה החסיד. בראשית לה כב).

[לפי פירוש זה צריך לומר שפירוש הפסוק הוא 'וישכב את בלהה פילגש', ומי שכב? 'אביו'.
אצ"ל שכל הפירוש הזה נסתר לכאורה מתוכחת יעקב לראובן: פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה. בראשית מט ד]

3. ויפן כה וכה. לפי הפשט נאבק עמו והפכו כה וכה, וירא כי אין איש, שלא היה גבור, ויך המצרי (ר' חיים פלטיאל שמות פרק ב פסוק יב).

עם אינני טועה אסכולה זו ייחודית לבית המדרש של חסידי אשכנז.

מן הסתם אנו היינו קוראים לפירושים אלה דרוש (לא דרש), או ווארט חסידי, אז מה הפשט בכך שהם קוראים לפירושיהם 'פשט'?

עקביה כתב:היא נתנה לי מן העץ ואוכל. לפי הפשט, שהכיתני בעץ עד כי שמעתי לדבריה (בעל הטורים בראשית פרק ג פסוק יב).

דרומי כתב:נראה לי שהסיבה שאתה מתייחס לפירושים אלו כ'ווארט חסידי' היא פשוט משום שהורגלת ללמוד אחרת.

אם מגיל 5 היו מסבירים לך ש"היא נתנה לי מן העץ ואוכל" פירושו שהאשה הכתה את בעלה עם עץ וכך היה מצוייר בספרי הילדים - לא היינו רואים בזה כזה 'דרש' רחוק אלא בהחלט דבר קרוב לפשט. וכן על זה הדרך.

כמובן לא כתבתי כהחלטה סופית אלא כנקודה למחשבה.

פלגינן כתב:http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=15279&p=

איש גלילי כתב:

פלגינן כתב:http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=15279&p=

מע"כ התכון מן הסתם לביאור זה של הרב החזן.

עקביה כתב:חלשה דעתי...
לסיכום, על שאלתי המסוימת כבר עמדו באחד הקישורים הנ"ל?

מעט דבש כתב:דמה לי שכולם פחות או יותר חוזרים על ההגדרה שכתבת בראש האשכול, שההגדרה 'פשט' במשנתם של חכמי צרפת, אינה כהגדרתה המקובלת כיום.

כך שהנידון אינו 'למה' הם מגדירים כך, אלא 'מה' הם מגדירים כפשט, ומה לא.

מרן המשגיח כתב:לענד"נ המילים לפי הפשט אין משמעם שזה הפירוש הפשוט בפסוק, אלא שזהו פשט המילים כמובנם הפשוט ללא התייחסות למשמעות העניין ופסוקים אחרים וכדומה. וכך הפשט אינו מה שאנו קוראים פשט אלא רמז ע"פ פשט המילים.

איש_ספר כתב:פלא שלא ציינו עד עתה לספריו הגדולים של הרב קופרמן ז"ל המוקדשות לשאלת פותח האשכול: המונח פשט אליבא דפרשנים השונים.

מעט דבש כתב:מכאן:

קולמוס 105 ראיון עם הרב קופרמן.pdf

עקביה כתב:מרן המשגיח כתב:
לענד"נ המילים לפי הפשט אין משמעם שזה הפירוש הפשוט בפסוק, אלא שזהו פשט המילים כמובנם הפשוט ללא התייחסות למשמעות העניין ופסוקים אחרים וכדומה. וכך הפשט אינו מה שאנו קוראים פשט אלא רמז ע"פ פשט המילים.

חושבני שלפחות בשתי הדוגמאות האחרונות שהבאתי, לחלוטין א"א לומר כן.

מרן המשגיח כתב:בדוגמא האחרונה נראה שבא לומר לפי הפשט ולא לפי מדרש חז"ל שראה שאין עתיד לצאת ממנו זרע טוב.

עקביה כתב:כיצד יעלה על הדעת לומר ש'ויפן' הוא פועל יוצא, ש"הפנה את המצרי" דהיינו שטלטל את המצרי...
הרי ברור שויפן פירושו שהוא עצמו פנה כה וכה. וזו כמובן כוונת רש"י כשכתב: ולפי פשוטו כמשמעו.

וייטב - הטיב להם. וזה חלוק בתיבה שיסודה שתי אותיות ונתן לה וי"ו יו"ד בראשה, כשהיא באה לדבר בלשון ויפעיל הוא נקוד היו"ד בציר"י שהוא קמ"ץ קטן, כגון וייטב אלהים למילדות, וירב בבת יהודה (איכה ב ה), הרבה תאניה, וכן ויגל השארית (דברי הימים ב' לו כ), דנבוזראדן הגלה את השארית, ויפן זנב אל זנב (שופטים טו ד), הפנה הזנבות זו לזו, כל אלו לשון הפעיל את אחרים. וכשהוא מדבר בלשון ויפעל, הוא נקוד היו"ד בחיר"ק, כגון (ויקרא י כ) וייטב בעיניו, לשון הוטב, וכן וירב העם (פסוק כ), נתרבה העם, ויגל יהודה (מלכים ב' כה כא) הגלה יהודה, ויפן כה וכה (ב יב), פנה לכאן ולכאן.

עקביה כתב:

מרן המשגיח כתב:בדוגמא האחרונה נראה שבא לומר לפי הפשט ולא לפי מדרש חז"ל שראה שאין עתיד לצאת ממנו זרע טוב.

כיצד יעלה על הדעת לומר ש'ויפן' הוא פועל יוצא, ש"הפנה את המצרי" דהיינו שטלטל את המצרי. הלזה פשט ייקרא?
הרי ברור שויפן פירושו שהוא עצמו פנה כה וכה. וזו כמובן כוונת רש"י כשכתב: ולפי פשוטו כמשמעו.

ההוא גברא כתב:רק מי שאינו מכיר את בעל הטורים הארוך חושב שהיא נתנה לי מן העץ במקל הוא ביאור פשט.
אילו התכוון לביאור פשט היה מכניס אותו לביאור הארוך ולא לחלק הפרפראות.
ברור שהתכוון לבדיחה, (חלק הפרפראות נכתב לתועלת הדרשנים, ובדרשה להמונים צריך גם בדיחות כאלו).