פורום אוצר החכמה

אני מחפש מילים בארמית שכתובות בתורה:
אתחיל עם הידוע ביותר:
יגר שהדותא
ואוסיף את הידוע לי (כעת):
'בעירה' - בהמתו.
טירה.

בעיר מניין לך שזה לא עברי
צפיר עזים למשל מופיע בדניאל
אתה בטוח שזה ארמי דווקא ולא עברי?
וכנ"ל טירה
אולי צריך להגדיר מלים שהן גם ארמיות

לא ידוע לי חוץ מ'יגר שהדותא'.

סנהדרין ל"ח ב'
ואמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון בלשון ארמי ספר שנאמר (תהלים קלט, יז) ולי מה יקרו רעיך אל

בפירוש רש"י על התורה כותב על כמה וכמה פעלים ושמות 'ולשון ארמי הוא'. בְּלַשׁ וְתַשְׁכַּח.

מעט דבש כתב:.

הרב מעט דבש אני בטוח שרצית להחכימנו היכן נמצא דברים כאלו במרחבי הפורום
ואל נא תמנע מעט דבש זה מפינו.

אחד מעיר כתב:בעיר מניין לך שזה לא עברי
צפיר עזים למשל מופיע בדניאל
אתה בטוח שזה ארמי דווקא ולא עברי?
וכנ"ל טירה
אולי צריך להגדיר מלים שהן גם ארמיות

בכל התורה כולה אומרים 'בהמה' לבד ממקומות ספורים ואילו בארמית תמיד משתמשים במילה 'בעיר' ולכן זה נתן לי את הרושם הנ"ל.

לגבי טירה:
רשי במדבר לא י

"טירתם" - מקום פלטרין שלהם שהוא ל' מושב כומרים יודעי חוקיהם ד"א ל' מושב שריהם כמו שמתורגם סרני פלשתים טורני פלשתאי

ואף בפירושו הראשון מפרשים שהוא לשון נטר.

ביקורת תהיה כתב:בפירוש רש"י על התורה כותב על כמה וכמה פעלים ושמות 'ולשון ארמי הוא'. בְּלַשׁ וְתַשְׁכַּח.

מיני ומינך תסתיים שמעתתא.

יאיר כתב:לא ידוע לי חוץ מ'יגר שהדותא'.

גם לי תמיד היה את הרושם הזה בעקבות הגמרא במגילה

מאי תרגום שכתבו מקרא איכא בשלמא תורה איכא (בראשית לא, מז) יגר שהדותא

אבל עם השנים התוודעתי למילים נוספות, ולכן חשבתי לאוגדם יחד תחת מטריה אחת.

תרבות אנשים חטאים
אפשר שתרבות הוא בארמית
ומלשון גידול (רבי / רביא) ודוק

שייף נפיק כתב:תרבות אנשים חטאים
אפשר שתרבות הוא בארמית
ומלשון גידול (רבי / רביא) ודוק

(ובתרגום אונקלוס תרגם 'תרבות' - 'תלמידי')

'עד' מלשון הסרה ('עד דיבון'), לכאורה זה ארמית.

.

הגיעונו דברי הגאון רי"ח סופר שליט"א בספרו טל חיים סימן מ"ד בפתגמא דנא:

אוצר החכמה כתב:הגיעונו דברי הגאון רי"ח סופר שליט"א בספרו טל חיים סימן מ"ד בפתגמא דנא:

לגבי מה שכתב רבינו בחיי "וכן בכתובים 'כי עשית משפטי ודיני" וכן עוד" וכו', לענ"ד פירושו של הגריח"ס דחוק ומוקשה. הן מחמת שאינו פשט הכתוב, וקשה לתלות פירוש כזה בסתימת לשון רב"ח, ועוד שעישוי הוא לשון עברי (כמו שהביא בעצמו לשון 'גט מעושה') ובלשון הגמרא הושאל מלשון עברי של חז"ל, וכמדרשם 'ועשית' אזהרה לבי"ד שיעשוך (ספרי דברים פיס' רס"ה, ר"ה ו.). ונראה לומר בפשטות שכוונת רב"ח לתיבת 'דיני', אלא שבחר להביא מקראות שנכפל בהם העברי והארמי כשמות נרדפים: משפטי ודיני, עדי ושהדי, עצמיו - גרמיו.

ענין משלים -
viewtopic.php?f=7&t=25276&p=255147#p255092

בטוב טעם לבעל התויו"ט כתב ע"ד רבנו בחיי "משפטי ודיני - ודיני תרגום של משפט". ובאמת כן מתרגם אונקלוס בכ"מ שכתוב משפט - דין. וכדברי הרב עיניו כיונים.
[אך עדיין יל"ע, היות והמילה דין מצויה הרבה גם במקרא מנין שעיקרה ארמי, אולי משמשת בשווה בשתי הלשונות].

אוצר החכמה כתב:הגיעונו דברי הגאון רי"ח סופר שליט"א בספרו טל חיים סימן מ"ד בפתגמא דנא:

11.GIF

22.GIF

33.GIF

44.GIF

55.GIF

66.GIF

77.GIF

88.GIF

יישר כחו הגדול, בהבאת דברי הגרי"ח הנפלאים בפתגמא דנן
בענין זה שמעתי משמו פעם שאמר תירוץ על הקושיא הידועה,
מדוע אומרים הכהנים וציונו לברך את עמו ישראל באהבה, והא היכן נצטוו לברך באהבה?
(ונאמרו בה תי' רבים ואכמ"ל, ועוד חזון למועד)
אלא שבצרפתית ספרדית ועוד, קוראים ל'אהבה' - 'אמור'
ועל פי יסודו הנ"ל שבכל שפת לעז יש שורש של כמה מילים מן התורה, יתכן והמילה 'אמור' ביטאה אהבה בלה"ק, וניתנה לאותן שפות.
אמור מעתה,
'כה תברכו את בני ישראל אמור / אהוב להם'
והרי לנו מקור מפורש בתורה לברך את עמו ישראל באהבה.

ספר זה ודאי יעניין אותך
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=106371#p106371

האם השאלה היא רק בתורה או גם בנ"ך?
מ"מ, "ויאמר לבן הֵן" - במשמעות של ההפך מ'לא' ולא 'הִנֵּה', נ"ל שזו ארמית.
"אש דת למו" - כמדומני ש'דת' הוא חוק בפרסית, ונזכרת רק באחרוני ספרי הנ"ך כאסתר ודניאל.

חגי פאהן כתב:האם השאלה היא רק בתורה או גם בנ"ך?
מ"מ, "ויאמר לבן הֵן" - במשמעות של ההפך מ'לא' ולא 'הִנֵּה', נ"ל שזו ארמית.
"אש דת למו" - כמדומני ש'דת' הוא חוק בפרסית, ונזכרת רק באחרוני ספרי הנ"ך כאסתר ודניאל.

ראיתי פעם במאמר של ר' עמוס חכם ז"ל (אינני זוכר בבירור מקומו), שפירש על פי הפשט "אשדת" שהוא אשדות הפסגה.

לא תטור.

האם הוזכר כאן כבר ספרו של אלישע קימרון 'ארמית מקראית'?

לעניין עירוב שפות זרות, וארמית בפרט, בפסוקי התורה - הוקדש עמוד או שניים בתוך ספר 'בתורתו של ר' גדליה', בהוצ'את ועריכת הרב שילת